|
|
עמוד:13
13 הקדמה הבכירות בשירות המדינה, ובכלל זה מוסדות התרבות והתזמורות, בתי האופרה והאוניברסיטאות . הייתה זו המכה האנושה הראשונה שהנחית המשטר הנאצי על היהודים, והיא כוונה אליהם ישירות : אל המוזיקאים, האמנים, היוצרים ואנשי הרוח והספר, המדענים והחוקרים היהודים ברחבי גרמניה . עוד לפני כן הוחל, כבר בפברואר, בחודש הראשון לשלטון הנאצי, בגל של פיטורי יהודים מתחומי התרבות והאמנות, שהתגבר בחודש מרץ, לאחר הבחירות הכלליות ב- 5 בחודש, שהתנהלו באווירת מסע הפחדה וטרור . חודש אחר כך, אף שהחוק החדש עדיין לא פגע בכל היהודים שהועסקו בשירות המדינה, הזדרזו הרשויות המקומיות הרבות ורוב מוסדות הציבור והתרבות, בשילוב עם בריוני התנועה הנאצית, לפעול "ברוח 4 המפקד" לסילוק היהודים משורותיהם . מול הגזרות הללו הגה קורט באומן, במאי ומחזאי יהודי ברלינאי, צעיר שפוטר ממשרתו בתיאטרון הברלינאי, רעיון שבדיעבד אפשר לכנותו הרה גורל . הוא הציע להקים ארגון שיאפשר לסייע לרבים ככל האפשר מקרב אלפי היהודים המודחים והמפוטרים הללו, בברלין ובערים אחרות . עד אז השתייכו רבים ממי ששמרו על זיקה ליהודיותם לקהילות נפרדות משלהם, לעיתים אף יריבות ומשולבות בזרמים אידאולוגיים ודתיים שונים, וכן לאגודות רבות ומגוונות בכל תחומי החיים, כמקובל בגרמניה, בחלוקה לחינוך, דת, פוליטיקה, תנועות נוער, תרבות וספורט וכולי . רבים אחרים לא השתייכו כלל לקהילה או לארגון יהודי כלשהם . יתר על כן, באותם ימים ראשונים עדיין קיוו רבים מהיהודים הגרמנים, והם אף הביעו את תקוותם זו בפומבי בעיתונות היהודית, להזדמנות לשיתוף פעולה עם המשטר החדש ולהשתלבות ב"גרמניה החדשה" . באומן פנה עם תוכניתו הראשונית לד"ר קורט זינגר, אישיות יהודית בולטת בתחום התרבות בברלין, ששימש עד אז המנהל האמנותי של האופרה העירונית בברלין . זינגר, שהיה רופא נוירולוג וגם מוזיקאי ( כנר מחונן ומנצח ) , סולק גם הוא ממשרתו הרמה יחד עם היהודים האחרים שהועסקו באופרה העירונית . השניים 4 יהודים גורשו כידוע ממוסדות "גרמניים" עוד קודם לכן – אם באמצעות צווי החירום "להגנה על העם והמדינה" מ- 28 בפברואר, שמטרתם הייתה בעיקר הקומוניסטים, ואם בפעולות אלימות ושרירותיות רבות אחרות, כמו למשל בתחנת הרדיו הגרמנית, בעיתונות, במוסדות תרבות ובמערכת המשפט .
|
|