|
|
עמוד:10
פקע מיתר 10 מעין חיקוי למוזיקה של סטרווינסקי, הרחק מן האדיאל המוזיקלי הנאצי . דווקא יצירה זו, המזוהה כל כך עם המשטר שהתנכל לה בתחילה ואחר כך אימץ אל ליבו את מלחינהּ, מושמעת היום בכל העולם, ובכלל זה אצלנו, כאן בישראל . מלחינים מעטים ביותר, ואף פחות מהם מבצעים, הגלו את עצמם לגלות פנימית וחדלו מליצור באותן שנים . בד בבד הלכה והידרדרה איכות המוזיקה, ואיתה גם תפוצתו של החינוך למוזיקה בבתי הספר ורמתם של לימודי המוזיקה באוניברסיטאות . לבסוף, בשלב האחרון בתהליך הזה, שהחל מייד לאחר תחילת המלחמה, ובייחוד לאחר תחילת ההפצצות על גרמניה, החליפו הרדיו והמוזיקה המושמעת בו, יחד עם הקולנוע והמוזיקה שהולחנה במיוחד לסרטים, את עולמות ואולמי הקונצרטים . המוזיקה הקלסית הפכה אומנם לנושא מרכזי בעלילות הסרטים שהפיקה תעשיית הקולנוע הנאצית, אבל היה זה אידאל קיטש מזויף שהתרחק מן המציאות יותר ויותר . האירוניה היא שלמעשה אין, ולא הייתה, יצירה מוזיקלית אמנותית אחת שאפשר לכנותה "יצירה נאצית" מקורית או אופיינית . הנאציזם לא השאיר אחריו מורשת מוזיקה מקורית משלו . בפרפרזה על כותרת ספרו של מייקל קייטר, "המוזה 2 אפשר לומר כי המשטר הנאצי הצליח לעוות את המוזה אבל לא המעוותת", להביאה לידי שיר . ניתוקם של היהודים מן התרבות הגרמנית הפרק הראשון בבידול התרבות הגרמנית מן ה"יהודים" היה הארגון קולטור- בונד, שנוסד, במעין מהתלה של ההיסטוריה, כיוזמה יהודית ובהסכמת המשטר 3 הנאצי – בתחילה מצד ממשלת פרוסיה ואחר כך בחסות משרד התעמולה של גבלס . בהדרגה, אגב מאבקי כוח בלתי פוסקים, הצליחה הגסטפו, ובייחוד זרוע המפלגה 2 Michael H . Kater, The Twisted Muse : Musicians and Their Music in the Third Reich, Oxford University Press, 1997 3 לדיון מקיף על הארגון ראו דוד ויצטום, קהילת תרבות על פי התהום : הקולטורבונד והעיתונות היהודית בגרמניה הנאצית, 1933 – 1941 , המכון הבין-לאומי לחקר השואה והמרכז לחקר יהודי גרמניה בתקופת השואה – יד ושם, 2022 .
|
|