|
|
עמוד:11
11 | הקדמה מול ממלכת השטן מאידך, כפי שנצטיירו אלו בדמיונם של כותבים עבריים מימי התנ"ך ועד מקובלי המאה הי"ז, ולעיתים אף אחריהם . היא רחבה מאד . עבריוּת זומן המיתוס העבריהגדרתה של ה'עבריוּת' ב מתחילה כמובן בתנ"ך, וממשיכה משם דרך הספרים החיצוניים כמו חנוך, היובלים, צוואות השבטים, ודומיהם, שהורודצקי מצטט מהם בהרחבה . מביא הורודצקי . מן התקופה ומיוסף בן מתתיהו גם מפילון האלכסנדרוני , אשר כידוע נכתבה בידי 'הברית החדשה'שלאחר מכן מצטט הורודצקי מן יהודים ולמען יהודים ובעיני הורודצקי היא חלק מן הקאנון העברי . הפנָיות התלמוד הבבלי, המדרשים הארצישראליים : רבות הן כמובן לספרות חז"ל שלאוצר מדרשיםותרגום יונתן . הורודצקי הרבה להשתמש גם ב של ורטהיימר, והוא בתי מדרשות של ילינק ובבית המדרש אייזנשטיין, ב מצטט משם מספרות ההיכלות וממדרשים מאוחרים . לפעמים מביא הורודצקי גם מן הפייטנים, מן הקליר ועד בנימין בן שמואל, ן' גבירול ור' יהודה הלוי . הוא מספרות מן המיתוס העברי אולם החלק היותר גדול של הציטוטים ב הקבלה . הקבלה השפיעה גם על מבנהו של הספר שהוא במתכונת דואלית, ומציג את "סטרא דקדושא" לעומת "סטרא דמסאבא" . בצד הקדושה מעון אלוהים, כסא כבודו, המלאכים למחלקותיהם, נהר די נור, לויתן ושור הבר, ובצד הטומאה נחש הקדמוני, השטן, סמאל, לילית, אשמדאי והשדים ספר, ספר יצירהשתחתם . הורודצקי מפנה לכל ספרות הקבלה, ובכלל זה ל , ואחרים, אבל רוב הציטוטים הם מןספר הפליאה,ספר התמונה, הבהיר מן התקופה שלאחר הזוהר מרבה הורודצקי להביא מן הרמ"קהזוהר . . הספר מגלה עמוקותומראשית חכמהא גם מוהרמ"ע, וכמה פעמים מבי ילקוטהאחרון מבחינה כרונולוגית שהורודצקי מרבה לצטט ממנו הוא , אשר התחבר במחצית השנייה של המאה הי"ז, אבל במקום אחדראובני מצטט הורודצקי גם מ'מגילת האש' של ביאליק, ובכך מגלה דעתו כי לתפיסתו המיתוס העברי ממשיך ונוצר עד ימינו ממש . ככלל, כאשר יוצא ספר מחקרי לראשונה עשרות שנים לאחר מות מחברו נהוג לתהות אם הספר לא התיישן בינתיים, ועד כמה הוא רלוונטי נוכח המקרה של הספר שלפנינו . ברם, אין זההתקדמות המחקר מאז כתיבתו . הורודצקי ממעיט מאד בהתייחסות למחקרים מודרניים ולמקורות משניים, ועיקרו של הספר בהצגת המיתוס העברי כפי שהוא עולה מן המקורות היהודיים הראשוניים, אשר כמובן אינם מתיישנים לעולם . כך עשויים גם
|
|