|
|
עמוד:10
מן המיתוס העברי | 10 ראו כמיתוס אלא כדבר האלוהים . אבל גם בתחילת הזמן החדש, כאשר עם של התנ"ך להתערער, לא ירידת קרנה של הדת החלה האמונה בהיסטוריוּת הוביל הדבר לעניין כללי במיתוס כתופעה אנושית וחברתית ולמחקר מדעי והשוואתי של מיתוסים ומשמעותם בעבור העמים המטפחים אותם . התחילה לעלות,ההכרה בחשיבותו של המיתוס עבור עמים וציוויליזציות עשרה, בעקבות גילויים ארכיאולוגיים - רק ברבע האחרון של המאה התשע ששינו את תמונת ההיסטוריה המוכרת ועוררו אנשים לחשוב על הנושא נדהם העולם כאשר במסיבת עיתונאים באולמי 2781מחדש . בדצמבר החברה לארכיאולוגיה מקראית בלונדון, במעמד ראש ממשלת בריטניה, יז האשורולוג ג'ורג' סמית' כי הצליח לפענח לוחות שנמצאו בחפירותהכר בספריית אשורבניפל בנינווה כעשרים שנה קודם לכן, ובהם המיתוס . אז התברר כי סיפורי הבריאה'עלילות גלגמש'הבבלי הידוע כיום כ יצירה יהודית ייחודית ומקורית, אלא עודוהמבול שבחומש בראשית אינם ווריאציה של מיתוס קדום אשר לפני אלפי שנים היה נפוץ בכל המזרח . מאז הלך וצמח העניין הציבורי במיתוסים של התרבויות השונות ובהשפעתם על עיצוב הזהות של החברות הנושאות אותם, והתחיל מאמץ יות שונות, גם של נידחות מחקרי גדול לתיעוד ופרסום מיתוסים של תרבו ושוליות . של הורודצקי היה גם הוא חלק מן הגלמן המיתוס העברי כי ,אפשר להניח מיתוס משלנו, לא פחותישהזה . המחבר מבקש להזכיר לקוראיו כי לנו עשיר וקסום מן המיתוסים של האחרים . גם אם אבדה האמונה במקורה האלוהי של הספרות הדתית, אי אפשר להשתחרר ממנה מבחינה תרבותית . גם בזמן המודרני, ארון הספרים היהודי בכלל, והמיתוסים שלו בפרט, הם די להכירם, גם המעצבים העיקריים של הזהות היהודית . חובה על כל יהו אם מוגזם יהיה לדרוש מאנשים מודרניים להאמין בהם . הספר שלפנינו מןהורודצקי לא התיימר להציג בפני הקורא את המיתוס העברי, אלא . לו ביקש הורודצקי לערוך בפני הקורא את המיתולוגיה המיתוס העברי היה עליו להתחיל בנושא השכיח ביותר במיתוסים,היהודית באופן מסודר בריאת העולם, אך דווקא לנושא זה אין הורודצקי נזקק כלל . במקום זאת – מציע הורודצקי תמונה סטטית כביכול של השמיים ומשכן אלוהים מחד
|
|