|
|
עמוד:47
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 47 במעשיו כלפי מצרים ובשובו אל ביתו ימות בחרב" ( בן מתתיהו, עמ . 344 ) . נבואת ישעיהו לא הייתה "שיחת מוטיבציה" לעידוד המלך והעם ולא קשה לנחש מה היה קורה לו אם תחזיתו הייתה מתבדה . אפילו שהיה בן - בית אצל חזקיהו, הוא היה מסתכן בנפשו . איך אם כן יוצאים מה"פלונטר" הזה ? לשם כך, יש לסקור את תקופת מלכות חזקיהו, שנמשכה 29 שנים . במהלכן, "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם" ( מלכים ב' י"ג, י"ח ) . וחזקיהו, ששנים קודם לכן עוד הספיק למרוד באשור – כנראה בגיבוי מעצמתי של מצרים - נאלץ להעביר לידי סנחריב בלכיש רכוש רב, לרבות פריטים מבית המקדש . סנחריב שהה בלכיש עם חלק מצבאו והשתלט על הערים באזור זה . את דרישת הכניעה האולטימטיבית הוא העביר באמצעות משלחת דיפלומטית שכללה את תרתן ואת רב סריס ואת רבשקה ( מלכים ב' י"ז, י"ח ) , תוך אזהרה שאין לו לחזקיהו לסמוך על ברית עם מצרים . בצר לו שלח חזקיהו לישעיהו משלחת בקשה לעזרה והנביא אמנם מעודדו . נבואתו הקונקרטית של ישעיהו מעידה שהיה לו מודיעין איכותי לגבי הנעשה בפוליטיקה הפנימית באשור, ובמשתמע גם לגבי כוונות סנחריב ביחס ליהודה, אותו כנראה מסר לחזקיהו, שנערך צבאית למתקפה אשורית על ירושלים ( כמשתקף בדברי הימים ב' ל"ב ד - ו ) . את הפתרון לסתירה בין ההישגים הצבאיים של סנחריב המתוארים במקרא ובמנסרת סנחריב, לבין המכה שניחתה על צבאו סמוך לחומות ירושלים, אפשר להסביר בכך שסנחריב ערך שני מסעות צבאיים . אחד, זה המתואר במקורות שהוזכרו, ושני שלא מוזכר בשום מקור אשורי . במסע זה, שסיומו היה טראומתי וקטלני מבחינת סנחריב, היה הנביא ישעיהו מעורב . מעמדו החברתי, דתי, רוחני ואינטלקטואלי, יצר לו רשת קשרים בחצר המלוכה ביהודה, עם גורמים שונים בחצר מלך אשור ( שאפשרה לו להיות מודע גם לתסיסה בקרב המתנגדים לסנחריב בנינווה, וכוונותיהם ) , ובכלל, לייצר תמונת מודיעין מהימנה על המתרחש בין מצרים לאשור . המסע שסנחריב עמד בראשו נעשה כדי לדכא מרידות, לרבות פעילות צבאית מצרית בסמוך לתחום האימפריאלי של אשור בדרום . הוא פיקד אישית על המערכה סמוך לגבול עם מצרים, והציב מסביב לירושלים כוח צבאי גדול עם מפקד מטעמו . ולכך חיכה ישעיהו . אם נתעלם מההסבר המקראי באשר למעורבות האלוהית בחיסול צבא סנחריב בלילה אחד, ניתן לשקול שני הסברים חלופיים : האחד, השפעת נגיף קטלני כלשהו שהיכה בגייסות אשור . אולם, אין זה הסבר הגיוני, שכן נגיף כזה היה פוגע גם בצבא חזקיהו ובשאר הנצורים, ורבים מהם היו נופלים חלל . נזכיר גם שצבא אשור ניגף למוות בלילה אחד, בעוד שמגיפה נמשכת לפחות מספר ימים . גם אין בהסבר תשובה לשאלה : וכיצד דווקא סנחריב וסובביו ניצלו ? ההסבר האפשרי השני הוא הרעלה . ישעיהו למד להכיר את מבנה הצבא האשורי, את המערך הלוגיסטי שלו, את דרכי אספקת המזון, את מקומות האחסון ואת מערך השמירה שלו . יכול להיות שהיו לו לישעיהו משתפי פעולה בקרב אנשי חצר המלוכה והצבא האשורי, שהיו מעוניינים בהפלתו של סנחריב, וסייעו לנביא . כך, יתכן שישעיהו והעוזרים על ידו הכינו כמויות גדולות של רעלים ובשעה המתאימה אנשיו יצאו מהעיר דרך פתחי יציאה מהעיר הנצורה, מבלי שהאשורים הבחינו בכך . הם פיזרו אותם בחשאי במחסני המזון האשוריים, ומשעה שאנשי הצבא פתחו מאגרים אלה להכין את ארוחותיהם, מות הסועדים לא היה אלא עניין של שעות . כאשר נודע לסנחריב מה קרה לצבאו הוא חזר במהירות ובבושת פנים לנינווה . יש להניח שאם היה חוזר לנינווה עטור ניצחון, הוא היה מתעד את הישגו כמו במנסרת סנחריב המתעדת את מסעו הראשון . תהיה הסיבה לתבוסת צבא סנחריב אשר תהיה, האירוע המתואר במקורות השונים מאדיר את דמותו של הנביא ישעיהו באופן מרשים מאוד . מסתבר, שהוא היה לא רק איש אשכולות דתי - רוחני - אינטלקטואלי, אלא גם קמ"ן רב פעלים הן כקצ"א / קת"ם / רכז בתחום איסוף המודיעין היומינטי, והן כחוקר שהיה ביכולתו ליצור תמונת מודיעין מאוד איכותית ומהימנה, כבסיס לפועלו המבצעי . ללא ספק, אדם בעל כישורי חשיבה מודיעינית, צבאית ומדינית מהמעלה הראשונה . כאשר נודע לסנחריב מה קרה לצבאו, הוא חזר במהירות ובבושת פנים לנינוה יכול להיות שהיו לישעיהו משתפי פעולה בקרב אנשי חצר המלוכה והצבא האשורי, שהיו מעוניינים בהפלתו של סנחריב, וסייעו לנביא להרעיל את הצבא סנחריב בראש צבאו פרסקו ישעיהו הנביא מאת רפאל
|
|