|
|
עמוד:29
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 29 הטווח, ובתוכניות אופרטיביות ובניין כוח . המימד האנושי מוסיף אף הוא לחוסר הודאות והיציבות, כאשר נסיבות נפשיות ופסיכולוגיות יכולות להטות החלטות והיערכויות במחי יד . זאת ועוד, השפעת מרכיבי העולם אלה על אלה ניכרת לרוב גם בעולם המחקר המודיעיני . נדיר לראות פעולה במרחב שאינה משפיעה באופן ישיר או עקיף על הסובב אותה . כך למשל, פקודות ודיווחים נעים בציר הארגוני בין גורמים ודרגים ; התארגנויות מובילות לתעבורת ציוד ונתונים ; ותיתכנה השפעות אחרות שקשה להעריך ולצפות מפורשות . המענה המודיעיני להתהוות הגומלין מתגלם בעיקרון של ריבוד וריבוי סג"חים ( סוגי חומר ) , אותו הנכיח בשיח מפקד יחידת 8200 היוצא תא"ל יוסי שריאל במלחמת "חרבות ברזל" בעקבות המחדל הנורא ב - 10 / 7 . זאת, כאשר סוגי מודיעין שונים כגון ויזינט, סיגינט, אוסינט, יומינט ודומיהם נחוצים כולם כבבואות להיבטים של פעולות בצד ה"אדום" . תיאור מפורסם במסורת הזן בודהיזם שממחיש את ההדדיות של הדברים הוא "רשת אינדרא", כפי שמופיע בטקסט ההודי העתיק "סוטרת זר הפרחים" . מסופר שהאל אינדרא ברא את העולם כרשת אינסופית של אבני חן, שמשקפות ומשתקפות זו בזו . יישום של נקודת מבט הנ"ל במחקר המודיעיני מבוצע בין היתר ביצירת מודלים של סימנים מעידים, הצלבת מקורות, תרשימים למיפוי הקשרים בין גורמים וחלקים במערכת, וכיוצא בזאת . ניסיונות אלה, בהקבלה למשל הרשת, שואפים לזהות את ההשתקפויות של אבן אחת ברעותה ולחבר אותן ל"תמונה הגדולה" . הדרך שבה מתמודדים עם האבחנה של המציאות, ושלנו בתוכה, כנעדרי קביעות וקיום עצמי מוחלט בלתי תלוי, אלא כחלק פעוט במארג ההשתלשלויות, היא לב ליבו של סימן המציאות השלישי, הדוקהא . הבודהא מצביע על הקושי הכרוך בתובנה זאת, ולמעשה מגדיר אותה כמקור הסבל של האדם בחייו . תורת הבודהא גורסת שהסבל נובע מהפער במציאות כפי שאנו מציירים אותה לבין המציאות כפי שהיא . היות שעיבוד המציאות נעשה בתודעה, הרי שתחושות, המשגות ונטיות קודמות הן חלק ממכלול האמצעים שבהם אנו מפענחים אירועים ונותנים להם משמעות . ברם, הבודהא מזהיר מהתקבעותם של אמצעי העיבוד, שעלולים לגרום לתודעה לתעתע בנו . בפרט, הצמא הגדול לספק את צרכיו ותשוקותיו של האגו גורמים להיאחזות ברגשות ורעיונות במנותק מהשינויים המתחוללים ברקע, ובכך מובילים לעיוות תפיסה . דוגמה תמימה להמחשת הצמדות התודעה ולסבל שבא בעקבותיהן היא אכילת עוגה . בזמן האכילה, יש ועולות מחשבות חיוביות ( "העוגה טעימה" ) שנהפכות לצער ( "אבל הפרוסה תכף נגמרת" ) , או מחשבות שליליות ( "העוגה לא בריאה" ) , שמתעלמות מאכילת העוגה כחוויה ארעית וחולפת בזרם אירועי החיים . עיבודי המציאות מפריעים במקרה זה למצות את מלוא החוויה של אכילת העוגה תוך התמקדות בכאן ובעכשיו, ופוגמים בהנאה ממנה . במקרה של עבודת המודיעין, הסבל שנגרם מתעתועי התודעה הוא גדול ומסוכן אף יותר . ההיאחזות בקונספציות, מתוך רצונו של האגו באישור האמונות וההתנהלות שלו, והפחד לאבד אותן בשל כל ההשלכות האישיות והמקצועיות המתלוות לכך, מתכחשת להשתנות התמידית שקורית בפועל . הבורות אינה היעדר אינפורמציה, אולם ראייה שגויה של נצחיות ונפרדות, שבתורה מציבה מסך של עכירות, שמונע מלראות את המציאות נכוחה . בשלב זה, נזירים בודהיסטים למדים שכשם שמקור הסבל הוא בתודעה, כך גם מקור הריפוי . תרגול ממושך של מדיטציה והבחנה בלתי שיפוטית במהלכיה של התודעה מזכים בחמלה וחוכמה, וחיוניים על מנת להשתחרר מעולם התופעות הגשמי המכונה "סאמסארא", אל עולם השלווה והידיעה הישירה, הוא ה"נירוונא" . המחשבה שיש מתכון לראייה צלולה ובהירה של המציאות המתעלה על חולשות אנושיות מעוררת השראה עבור מגוון אנשים, ובהתאמה זוכה לפופולריות בתרבות עד היום . לצד הרלוונטיות הגדולה של סימני המציאות של הבודהא לסקירת מתודולוגיית המחקר המודיעיני, נדרשת התייחסות ביקורתית המחקר המודיעיני הוא בחלקו שילוב של הגישות, כאשר הוא נסמך על דוקטורינות, הכשרות, תיעוד ומוקדי ידע, והיה רוצה להגיע להבנה מלאה ומושלמת של מושא המחקר בכל זמן וסיטואציה שלושת סימני המציאות . משמאל : דוקהא - הכל מוביל לסבל ; במרכז : אניקה - הכול ארעי ומשתנה ללא הרף ; מימין : אנאטה : לאנשים אין נשמה קבועה שלעולם לא משתנה הנזיר הבודהיסטי : לא סגפן, ללא פחד, ללא אלכוהול, מדבר בקצרה, חי בדממה ובעדינות
|
|