|
|
עמוד:22
תמוז תשפ"ו, יולי 6202גיליון 103 22 של שב"כ והבינו, בצדק רב מבחינתם, כי המרכיב של גיוס סוכנים בעזה הוא מרכיב ביטחוני מרכזי שמסייע למודיעין הישראלי לפגוע בפעילים ובתשתיות שלהם או לחשוף כוונות והיערכות מלחמתית . מתוך ניסיונו זה הקים חמאס מנגנונים לחשיפה וסיכול של גיוס והפעלת סוכנים על ידי שב"כ ברצועה . יחיא סינוואר היה הדמות הדומיננטית שבנתה את הכלים ותורת העבודה בהקשר זה . שליטתו האולטימטיבית של חמאס בכל מנגנוני השלטון האזרחי ובמיוחד במעברים, סייעו לו מאוד בבניית מערכת מסודרת ומתוחכמת לחשיפת סוכנים ישראלים . מערכת זו יצרה הרתעה בקרב האוכלוסייה המקומית, שהקשתה מאוד על פיתוח אפשרויות לגיוס סוכנים . להלן המנגנונים ושיטות הפעולה בהם נקט החמאס לחשיפת סוכנים, אשר יצרו מאזן אימה מול האוכלוסייה העזתית : מנגנונים לאיתור משתפי פעולה והרתעה מנגנון הביטחון הפנימי ( جهاز الامن الداخلي ) של חמאס היה ארגון הביטחון החזק ביותר ברצועת עזה . שום ארגון פלסטיני לא היה יכול לעקוף את סמכותו של מנגנון זה, במיוחד בכל הקשור במאבק נגד משתפי הפעולה עם ישראל . הקמתו הרשמית של המנגנון הייתה בשנת 2007 בהחלטה של שר הפנים של חמאס דאז, סעיד סיאם ( חוסל על ידי צה"ל בינואר 2009 ) , לאחר שחמאס השלים את השתלטותו על רצועת עזה וסילק את הרשות הפלסטינית משם . חמאס הודיע על הקמת מנגנון זה וקבע כי יפעל באופן עצמאי, בנפרד מארגוני הביטחון האחרים של תנועת חמאס . מנגנון זה קיבל סמכויות רבות, ובשלב הראשון להקמתו הוא פעל לחסל את יריבו העיקרי לשלטון בתוך הרצועה – אנשי הפתח ששלטו בעזה לפני עליית חמאס . בהמשך החל הטיפול בחשודים בשיתוף פעולה עם ישראל . מנגנון ביטחון הפנים של חמאס הועבר לפיקודו הישיר של מנהיג התנועה, יחיא סינוואר, מייד לאחר שחרורו ממעצר במסגרת עסקת שליט בשנת 2012 . כאמור, הוא היה הרוח החיה בבניית מנגנונים משוכללים ואלימים לחשיפת משתפי פעולה והרתעה של האוכלוסייה המקומית משיתוף פעולה עם ישראל . המרכיבים במנגנונים שהקים חמאס כדי למנוע גיוס סוכנים או לחשוף אותם כללו בין היתר : מערך כיסוי בסיסי הקמת מנגנון של כיסוי בסיסי - עזתי – גיוס סוכנים בכל היישובים בעזה שידווחו על תושבים חשודים בקשר עם ישראל . כך למשל הקים סינוואר כוח משטרה חשאי של נשים למעקב אחר אזרחי עזה ולאיסוף פרטים על התנהגותם וחייהם של צעירים, עיתונאים וארגונים אחרים, כולל תנועת לאחר ההתנתקות והשתלטות חמאס על רצועת עזה, פיתח הארגון מנגנונים לחשיפה וסיכול של גיוס והפעלת סוכנים על ידי שב"כ ברצועה . יחיא סינוואר היה הדמות הדומיננטית שבנתה את הכלים ותורת העבודה הג'יהאד האסלאמי . בדיוק כמו שפעלו רכזי השב"כ, המערך הזה היה אמור לתת מידע על אנשים שביצעו פעילות שהחשידה אותם בשת"פ עם השב"כ . כך לדוגמא, סוכנת של חמאס ביישוב מסוים דיווחה על אדם שנראה חוזר בשעת לילה מאוחרת לביתו מכיוון הגדר . האיש נלקח לחקירה והודה על קשר עם גורם ישראלי . מקורות הכיסוי הבסיסי העזתי קיבלו תדרוך לגבי סימנים מעידים והיוו תשתית מודיעינית חשובה של חמאס בשטח . שליטה על נקודות המעבר היה ברור לחמאס כי היכולת של שב"כ לגייס סוכנים הינה מקרב האנשים שיצאו מעזה לישראל לצורכי עבודה, מסחר, בריאות וכדומה . בהתאמה, נבנתה מערכת שמתשאלת ובודקת את כל היוצאים ונכנסים לעזה במעברים אלה . כל מי שנחשד הועבר לחקירה יותר "מעמיקה" ( בלי בג"ץ ובלי "בצלם" ) , בתוך מתקני חמאס בעזה . חמאס גם שלט במעברי הגבול למצרים ופעל לתחקור או מעצר של חשודים בשיתוף פעולה שיצאו למצרים או חזרו ממנה . זאת מתוך ידיעה כי סוכנים של שב"כ עשויים לצאת לפגישות בחו"ל דרך מצרים . אמצעי בקרה על הגדרות חמאס הביא בחשבון כי הגדרות שהוקמו על ידי צה"ל מסביב לרצועת עזה אפשרו לקיים מפגשים אישיים לצורך הפעלה עם סוכנים בנקודות מסוימות לאורכן . בהתאמה, סיור של אנשי מנגנון הביטחון ברצועת עזה . סוכנים שנתפסו "הוכפלו", העבירו מידע מוטעה למפעיליהם וסייעו ללכוד סוכנים נוספים הוצאה להורג בעזה של משתפי פעולה
|
|