|
|
עמוד:37
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 37 כדי לבחון את חשיפת המוצגים שהוגשו לוועדת אגרנט ( ועדת החקירה הממלכתית למחדלי יום כיפור ) . הוועדה מונתה לזמן לא מוגבל, היא עובדת כבר 21 שנה וטרם סיימה את עבו ד תה . ההימנעות מחשיפת חומרים במשך תקופה כה ארוכה לאחר האירוע גורמת לתסכול בקרב חוקרים ומומחי ארכיון . גנזת המדינה הנוכחית אף הגדירה כ"איוולת" את משך עבודת החשיפה על חומרים אלו . תפקידי ארכיון המדינה ומנגנוני שמירת החומרים תפקידו של מוסד ארכיון המדינה הוא לקבל, לשמר, לתעד ולהנגיש את הזיכרון הציבורי המתקבל ממוסדות המדינה ולהגן עליו, לפי חוק הארכיונים ( התשט״ו - 1955 ) . כלומר, תפקידו של ארכיון המדינה לשמש כנאמן הציבור בשימור הזיכרון הממלכתי : מסמכים, תעודות ורשומות בעלי ערך היסטורי, משפטי או חברתי . מדובר בכל חומר רשמי שיש לו ערך לחקר העבר, העם והחברה בישראל, וזאת על מנת להבטיח שהמידע ההיסטורי של מוסדות המדינה יישמר לדורות הבאים ויהיה נגיש לציבור הרחב לצורכי מחקר ולמידה . מוסדות השלטון השונים מפקידים את תיעודיהם בארכיון המדינה . בכלל זה משרדי הממשלה, הכנסת, בתי המשפט, מוסד הנשיאות, משרד מבקר המדינה, בית הנשיא ורשות בתי הסוהר . חומר ארכיוני רשמי כולל לעיתים גם מידע על אזרחים, למשל תיקים שבהם מידע אישי, רשומות על עולים חדשים, תעודות לידה ופטירה, פרוטוקולים המכילים פרטים אישיים וכדומה . לצד התיעוד הממלכתי, אוספים פרטיים שופכים אור מזווית אישית על האירועים . מסירת חומר פרטי לארכיון המדינה נעשית בהתנדבות ובהסכמת בעלי החומר או יורשיהם, בהתאם לשיקוליהם ( למשל, בני משפחה של איש ציבור עשויים לבחור אילו מסמכים להפקיד ומתי ) . חומרים פרטיים בעלי ערך ציבורי שנמסרו לארכיון זוכים לשימור מקצועי והנגשה לצד החומר הרשמי . עמדת המשפחות נשקלת בכובד ראש והחומר הפרטי - אישי שהפקידו בארכיון ייחשף בהתאם להחלטתם . למשפחות ולמי שנוגע בדבר עומדת הזכות להביע התנגדות לחשיפת חומר הנוגע אליהם מטעמי צנעת הפרט, וארכיון המדינה נוהג לכבד רגישויות אלו . כאשר בני משפחהעלוליםלהיפגע מהחשיפה ולכן מתנגדים לפתיחת מידע אישי, הנטייה היא לתת משקל ממשי להתנגדותם בתהליך קבלת ההחלטות . בדרך כלל החומר יישאר חסוי לפחות כל עוד הנוגעים בדבר בחיים או עד שיסירו התנגדותם . גישה זו מדגישה את מחויבות הארכיון לאתיקה, לחוק הגנת הפרטיות ולרגישות אנושית לצד חובתו לשקיפות היסטורית . גם לאחר שנפתחים תיקים כאלה, פעמים רבות יושחרו בהם פרטים אישיים ( שמות, כתובות, מצבים רפואיים ) כדי להגן על פרטיותם של הנוגעים בדבר גם לאחר תום תקופת החיסיון . הארכיון נדרש לאזן בין האינטרס הציבורי בגילוי מידע לבין פגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם ( עד כאן לשון החוק ) וכן להגן על פרטיות וצנעת הפרט . לעיתים חומר ממלכתי מתגלגל לידיים פרטיות, למשל במקרים בהם פקידי עבר לקחו תיקים מהמשרד לביתם כדי להמשיך לעבוד בזמנם הפרטי, אולם מעולם לא החזירו אותם והם נשארו בבתיהם גם לאחר שהפקידים סיימו את עבודתם בשירות הציבורי . מצב כזה נוגד את הנהלים ופוגע בשלמות השרשרת התיעודית, וכן אסור על פי חוק . לכן הארכיון פועל לאיתור החומרים ולהשבתם להפקדה ברשותו, כדי שיוחזקו בתנאי שימור ואחסון תקינים ובפיקוח מקצועי . מאז שנת 2009 מתקיים בארכיון תהליך של מעבר מתיעוד פיזי לניהול דיגיטלי של הרשומות . הארכיון סורק וממיר מסמכי נייר לפורמט דיגיטלי, ובכך גם שומר עליהם מפני בלייה פיזית וגם מאפשר נגישות קלה יותר . מאז 2016 החל הארכיון להנגיש באינטרנט חלקים נרחבים מן האוסף הארכיוני, באמצעות אתר ייעודי שבו הציבור יכול לעיין במסמכים שנסרקו . מ - ,2019 עם התרחבות המהפכה הדיגיטלית ועם תחילתה של מגיפת הקורונה, הושקעו מאמצים משמעותיים בשינוי שיטות העבודה ובהאצת הדיגיטציה . מטרות הארכיון לאפשר חיפוש חופשי בטקסט המלא של מסמכים סרוקים, למיין את התוצאות לפי המוסד היוצר בהתאם לעקרון המוצא . provenance - אחד מעקרונות היסוד בארכיונאות, קובע כי חומרים נשמרים תחת חטיבת המוסד היוצר שלהם ותוך שמירה על הסדר המקורי שבו נוצר ( וזאת כדי להבטיח שלמות, שימור מגילת העצמאות בארכיון המדינה . באדיבות ארכיון המדינה לשמר את האירועים ההיסטוריים : חיילים מתפללים במלחמת יום הכיפורים . באדיבות ארכיון המדינה אחד האתגרים הגדולים של הארכיון הינו חשיפת חומר ביטחוני ומודיעיני, והדוגמה הבולטת היא מסמכי מלחמת יום הכיפורים ( 1973 ) . אף שחלפו כבר למעלה מ - 50 שנה, חלק מחומרי המלחמה טרם נחשפו במלואם
|
|