|
|
עמוד:35
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 35 גיליון 101 35 לזכרם סא"ל שוניה פכט בן לבוזיה - שושנה ( לבית רובינגר ) וסימון - שמעון פכט נולד בז' שבט התשי"ד, 11 בינואר 1954 נפטר בי"ז אב התשפ"ה, 11 באוגוסט 2025 שוניה נולד בצ'רנוביץ שבאוקראינה ( אז ברית המועצות ) , בן יחיד להוריו בוזיה - שושנה ( לבית רובינגר ) וסימון - שמעון פכט . מהיותו בן שנתיים, ניסה אביו להשיג אישור יציאה לארץ, אך רק כעבור 13 שנה הגיע האישור המיוחל, והמשפחה עלתה לארץ במסע של שבוע . כשהגיע לישראל, שוניה לא דיבר עברית כלל, אך מהר מאוד - בזכות כוח רצון ונחישות עצומה - השתלב וצמח להיות צבר אמיתי . שירת בצבא 23 שנה באגף המודיעין, החל מיחידת "מסרגה" ב - 8200 ( אז נקראה 848 ) וכלה במגוון תפקידים טכנולוגיים ופיקודיים בתחום המחשוב ומערכות מידע, והוביל, בין השאר, את הרכישה והקליטה של מחשב העל הראשון בישראל בשנות ה - 80 . בתחילת שירותו, היה שוניה בין הקולטים את 'ידיעת הזהב' על פינוי בהול של משפחות היועצים הסובייטיים מסוריה, יומיים לפני מלחמת יום הכיפורים . העביר מיד את ההתראה שהמלחמה בפתח, מה שהתקבל ביחידה, אך נשלל על ידי הדרג הפיקודי הבכיר יותר ואף הביא לנזיפה מצידם . בחמישים השנים שחלפו מאז המלחמה, עסק רבות בלקחים שנלמדו ממנה והעברתם לדורות הבאים . בהמשך דרכו, ביצע תפקידי ניהול בכירים בתחום המחשוב ב - IBM , אמדוקס ועוד . במקביל לקריירה המקצועית, שוניה התנדב בתחומי החינוך והביטחון . אהב את החיים הטובים, יחד עם משפחתו וחבריו משכבר הימים, חלקם עוד מתקופת הלימודים בתיכון ומהשירות הצבאי . בין תחביביו, נהנה מתרבות ותיאטרון, אהב את שפת היידיש, לצד משחקי חשיבה, פיתרון תשבצים ואוספים מגוונים . מעל הכל, שוניה היה איש משפחה מסור ואוהב . אדם שכולו טוב . הלך לעולמו בביתו כשליבו נדם לפתע, והותיר המומים וכואבים את חבריו ואת בני משפחתו, אשתו צילה, ילדיו איל נעמה וירון ושישה נכדים . יהי זכרו ברוך . סא״ל עודד אלון בן שפרה ונפתלי אלון נולד בכ"ח טבת ת"ש, 9 בינואר 1940 נפטר בכ"ז אלול תשפ"ה, 20 בספטמבר 2025 קצין מודיעין, איש אג״ם ובינוי, מנהל ציבורי ומחנך . מאנשי העשייה השקטה שהניחו תשתיות ביטחוניות, אזרחיות וחברתיות ארוכות טווח למדינת ישראל . עודד שירת בחיל המודיעין בתקופות מהרגישות בתולדות המדינה והגיע לדרגת סגן-אלוף . במהלך שירותו מילא שורת תפקידי פיקוד ומטה מרכזיים, ובהם קצין אג״ם חיל המודיעין, סגן קמ״ן פיקוד צפון, סגן מושל צבאי ברמת הגולן וסגן מפקד בית הספר למודיעין . בתפקידים אלה נדרש לשילוב מתמיד בין הערכת מצב מודיעינית, ניהול מבצעי ותיאום בין-זרועי, והיה שותף לעיצוב תרבות עבודה מקצועית הנשענת על אחריות, דיוק ושיקול דעת . כראש ענף בינוי באמ״ן נשא באחריות לתכנון, פיקוח והקמה של מתקני מודיעין ותשתיות מבצעיות רגישות, לרבות מתקנים תת-קרקעיים מורכבים בכל מקום בהם נדרש הדבר . תשתיות אלו יצרו בסיס פיזי וארגוני שאפשר לחיל המודיעין לפעול ביעילות ובשרידות לאורך שנים . בתקופה שקדמה להסכם השלום עם מצרים היה שותף למאמץ המודיעיני להכנת הדרג המדיני . לאחר שחרורו מצה״ל המשיך בעשייה ציבורית . בראשית שנות ה- 80 הוביל את הקמת מנהלת ההקמה והאכלוס של היישוב עמנואל, ונשא באחריות המוניציפלית והתשתיתית בשלבי הייסוד . באותה תקופה אמר בריאיון לתקשורת : ״מה שיוצר את ההיסטוריה, זה מה שעושים - לא מה שמדברים . והעובדות קובעות שבקרני שומרון הולך ונוצר רצף של יישובים יהודיים . ״ בהמשך כיהן כמנכ״ל המועצה המקומית אפרת וכמנכ״ל החברה הכלכלית שלה, והוביל תהליכי ייצוב והבראה בתקופה ביטחונית מורכבת . במקביל היה שותף לפרויקטים לאומיים במשרד ראש הממשלה, ובהם מיפוי אזורי עדיפות לאומית והכנת מפת תאי שטח - והיה שותף בכיר להנחת תשתית למדיניות ממשלתית ארוכת טווח בתחומי תעסוקה, תשתיות, חינוך ופיתוח אזורי . פן מרכזי נוסף בעשייתו היה החינוך : ניהול פנימיות, כפרי נוער ובתי ספר לנערים בסיכון, מתוך אמונה בכוחו של חינוך לבנות חוסן אישי וחברתי . בשנות השמונים לחייו הקים חברת הזנק המפתחת מוצר מציל חיים ופנה גם ליצירה ספרותית, ובספר הילדים ״חיות וחוויות״ ביקש להעביר לדורות הבאים ובינהם לנכדיו וניניו, אהבת שפה, טבע וערכים . יליד ארץ ישראל, ציוני בכל רמ"ח אבריו, אוהב אדם . יהי זכרו ברוך .
|
|