|
|
עמוד:14
באמצע העולם ובאמצע הזמנים 14 נטע דן חוקרת באמצעות כלי הבלשנות המודרנית את היסודות המרכיבים את . המעקב הסגנון האופייני ל ספר הקטרוג והאמונה , אותו היא מגדירה "סגנון מוגבר" . אחר התחביר, תחדישי המילים והסמנטיקה הייחודית לשירי הספר, ובחינת דרכי הארגון הרטורי, העיצוב הגרפי וסימני הפיסוק, כמו גם המעקב אחר השימוש הבולט והייחודי שעושה אצ"ג בספר זה בחרפות ובגידופים – מאפשר איתור של המנגנונים הבלשניים שבהם נקט אצ"ג ושבאמצעותם הפעיל בו סגנון מוגבר . חיה בינוסוביץ בוחנת את הביקורת על ספר הקטרוג והאמונה בפרט בעיתונים הארץ ו דבר . לטענתה, בעוד עורכי הארץ נקטו מדיניות של שיח גלוי, עקרוני ומנומק על הספר, גם אם היה מצומצם, מגמתי ומשתלח, דב סדן, עורך "המוסף לשבתות ולמועדים" של דבר , לא ייחד לספר מאמרי ביקורת במסגרת המוסף בעריכתו, אלא נקט תחבולה שיווקית של גילוי וכיסוי, ודיווח שוב ושוב על סקירות ורשימות שנדפסו על אודותיו בבמות ספרות אחרות, ותמיד בשוליו של המוסף לספרות או בעמודים הפנימיים של העיתון היומי . החטיבה השנייה מוקדשת לבירור משמעותם והקשרם של צפנים פואטיים ייחודיים לשירת אצ"ג . מאמרה של חניטה גוטבלאט מתמקד בשלושת הקבצים הראשונים של אצ"ג, שנכתבו על רקע מלחמת העולם הראשונה – ערגעץ אויף פֿ עלדער ( 1915 ) , אין צייַטענס רויש ( 1919 ) ו קריג אויף דער ערד ( 1923 ) – כמסע מרתק בתהליך התפתחותו של אצ"ג כמשורר, ולנוכח מאמציו להוציא לאור את פרי עטו . המאמר עוקב אחר זיקת הקשר שבין המאפיינים הפואטיים של קבצים אלה ואופני הפרסום שלהם לבין הפאראטקסט – מערך ההקדמות, האיורים, ההערות והמרכיבים הגרפיים שבונים את ההקשרים השונים של ספרי השירה, ומתוך שימת לב לקשר בין כתיבתו של אצ"ג לתרבות האירופית שבתוכה היא נוצרה . גלנדה אברמסון מתמקדת במחזור השירים 'עִם אֵלִי הַנַּפָּח', שנכלל בספר אנקראון על קטב העצבון , בהקשריו ובמשמעויותיו . לצד בחינת מערכת היחסים שנטווית בין הדובר-הנביא לבין האל-הנפח בשיריו של אצ"ג, נבחנים במאמר בדרך השוואתית דימויו של האל לנפח ודרכי הבנייתם של הדוברים בשיריהם של אמילי דיקנסון, קרל סנדבורג והנרי וודסוורת' לונגפלו . הדיון המשווה לגילומיו של האל-הנפח בספרויות אחרות מאפשר פרספקטיבות חדשות לבחינת מחזור שיריו של אצ"ג, לצד גילומו של הדובר כנביא . תמר וולף-מונזון ו זהר לבנת עוקבות אחר הפיגורה של הכלב כמושג פוליסמי וכצופן פואטי במכלול יצירתו של אצ"ג – השירית והפובליציסטית . התיאור הסמנטי הושתת על איתור ומיפוי של עשרות המופעים ביצירתו של אצ"ג ובחינת המערך המושגי הקשור בכלב ובכלביות ביצירתו, בעיקר בשנות העשרים והשלושים . ניתוח מכלול הרגשות והקונוטציות שהכלב מעורר מאפשר לבחון בחתך דיאכרוני אם ניתן
|
|