|
|
עמוד:10
10 בצומת אור וצל בסדנא לא ניסיתי להציג את החומר בצורה "מאורגנת" . בכל פגישה קראנו קטע של "המרידיאן" וקטע של "אורות התחיה", לפי סדר 4 הפרקים . בסוף כל פגישה הקדשנו רבע שעה לכתיבה . הלכנו בשתי דרכים, שלעתים נראו לנו כנפגשות, או מתקרבות זו לזו . כן, יש משותף . גם למחשבתו של הרב יש ממד אוניברסאלי . עם כל האופטימיות שלו, הוא היה מודע עד מאוד לתהום הרובצת תחת העולם, שבה פאול אנצ'ל היה עתיד לשקוע . ואצל צלן יש ויש הרהורי תשובה . יש אפילו כמה שירים ציוניים . הרב חזה מקום לשירה "מתקדשת" בתרבות הישראלית המתחדשת, אבל לא ממש פירט את החזון הזה, ואילו המשורר העמיק להרהר במהותה ותפקידה של השירה . שמא אפשר לשבץ את הרהוריו לתוך מחשבתו של הרב קוק כחלק מן הפאזל ? בעזרת ה' נראה . "אורות התחיה" ו"המרידיאן" : שניהם נראים לי כעדויות להתמודדות . אפשר לטעון שלגבי "אורות התחיה" הרושם הזה הוא מקרי . הרי הרב עצמו לא חיבר את "אורות התחיה" ; את זה עשה בנו, הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, מתוך המחברות . ואילו צלן חיבר את "המרידיאן" ברצף אחד, תוך ריכוז עליון, ריכוז עד כאב . אך מותר להניח שהרב צבי יהודה, כנציגו של אביו, הרגיש במתחים שבהם זה היה שרוי וערך את החומרים בהתאם, כשיחה ממושכת עם בני שיח מ"סיעות" שונות . אם כן, התייחסתי לכל אחד משני הטקסטים כאל נאום של דובר הנמצא בין העולמות . אצל צלן המתח יותר רדיקלי : לפניו ישבו בני אותו עם שהשמיד את היהדות האירופאית לפני חמש עשרה שנים, ומאחורי כתפיו התרומם העולם היהודי שממנו התרחק ובכל זאת הרגיש צורך 4 השירים שאני כתבתי בפגישות אלה נכללים בספר חבלי אורחבלי אור ( הוצאת ראובן מס, 2020 ) . יש גם אנתולוגיה של הקבוצה שתופיע בעזרת ה' ביום מן הימים .
|
|