|
|
עמוד:5
הקדמה הסופר עזרא לניאדו עליו השלום כתב את ספר הסיפורים "בעיר שני האביבים" . הסיפור הינו מסר חשוב בתרבות האנושית, ומכאן המושג 'סיפורי - עם' . אירועים היסטוריים רבים נבנו על סמך סיפור זה או אחר . עם שאין לו סיפורים - כאילו לא קיים . כל העמים השתבחו בכך מקדמת דנא . לרוב אהבו לשמוע סיפור כדי להיות שייכים לאותה קהילה, וכן כדי ללמוד על מסורתה . בהיעדר כתובים, אנשים התקשו בקריאה ולכן היה להם קל יותר להם להאזין לסיפור מפי יודעי - דבר . עצם העובדה שאנשים התאספו לשמוע סיפור, מעידה על ליכוד משפחתי ושבטי . אפילו בעבר הרחוק אנשים נזקקו לסיפור כאמצעי היסטורי עם מוסר השכל . למשל בתקופת המקרא - סיפור המבול, סיפורי יוסף ואחיו, סיפורי דוד ושאול ועוד דברים שנכתבו לאחר שעברו עיבוד מפה לאוזן . אף במשנה ובתלמוד ייחסו חשיבות רבה לסיפור . המספר עזרא לניאדו ז"ל ידע להדגיש מתח והרפיה כך שיוכלו להתאים לכל השומעים . בימי החורף הקרים נזקקו לסיפור כדי להירדם . עד היום שומעים מפי הטף : "ספר לי סיפור ! " השומע חיכה לסוף הסיפור כדי להזדהות עם הטוב ולהתרחק מהרע . עזרא השכיל לכתוב סיפורים שהוא שמע מזקני העדה, אף היה מקורי ביצירת סיפורים שלא נס ליחם . הוא לימד אותנו על מסורות עם שמץ של חיוך . לסיפוריו יש רקע אותנטי, והם בנויים על סמך אירועים שהתרחשו בקרב העדה . גם במוס'ול, בני העדה היו עשירים בסיפורים רבים, שהיו עבורם לחם חוק . עזרא ידע להעביר לנו ולדורות הבאים את הפולקלור של הקהילה במוס'ול . שפתו של המחבר ראויה לשבח מיוחד, בהכירו את המקורות של העברית העתיקה והחדשה . בסגנונו הרהוט ידע לאפיין את חיי הקהילה באמצעות הסיפור .
|
|