|
|
עמוד:15
ÈϘÂËÓ¯˘˙ מרחב וזמן בשאלוניקי 1939 – 1943 15 ממתקים ועיתונים, כדי לסייע לפרנסת משפחתם . בבתי הקולנוע העממיים הציגו הצגות יומיות ומובטלים, חיילים ונערים ישבו וצפו בהצגות הבוקר . חנויות הכלײַבו הגדולות המו בכל שעות היום בקונים . בסדנאות התפירה, במטוויות, בבתי המלאכה ובבתי החרושת לטבק עבדו פועלים ופועלות יהודים לצד פועלים ופועלות יוונים במשך 12 – 13 שעות ביום ומעליהם מונפת חרב הפיטורין והרעב ושכרם אינו 21 אמצע השבוע היה זמן השביתותמספיק לכלכל את משפחותיהם אפילו שבוע . ומאבקי העובדים לשיפור תנאי העסקתם, קיצור שעות העבודה לײַ 7 – 8 שעות בחורף ולײַ 10 – 11 שעות בקיץ והעלאת השכר . בשעות אחר הצהריים והערב, בסיום יום העבודה, יצאו הגברים לתפילת מנחה . "בהגיע שעת מנחה היו יוצאים לבית הכנסת הסמוך ומצטרפים למנייני המתפללים . לעיתים היו מתקבצים מספר מתפללים 22 ואחר ישבו בבתי הקפה ובתיבחנויות שונות ולעיתים גם ברחוב השוק עצמו" . המרזח, לגמו מספר כוסיות ‘ראקי’, טעמו מה’מזטים’ שכללו דגים מלוחים, סרדינים מטוגנים, זיתים ועוד, שמעו מוזיקה יוונית ותורכית, שוחחו בענייני היום ופוליטיקה ואחר כך שבו לביתם . שבת : בתקופת השלטון העות'מאני ליום השבת בשאלוניקי הייתה משמעות 23 יום השבת בשאלוניקי היה סיוט לכל הזרים, לימאים, עיתונאים— 'קדושה רבה' . ומטיילים שנאלצו, בעל כורחם, לשבות ביום השבת יחד עם היהודים . בשנת 1906 מתלונן עיתונאי אנגלי, שסופי השבוע בתורכיה קשים למטייל . ביום שישי התורכים אינם מחלקים ויזות או תעודות ; בשבתות היהודים, ששומרים בקפדנות על השבת, 24 בשנת 9291מסרבים לצחצח נעליים ואילו בימי ראשון חנויות היוונים סגורות . נחקק חוק השבתון הרשמי של יום ראשון ועל היהודים נאסר לעבוד ולפתוח את 25 חוק השבת האיץ את תהליכי החילון שהחלו בתחילתחנויותיהם באותו היום . המאה הײַ 20 והיהודים בלית ברירה הסתגלו לשינויים . אין היום בשאלוניקי מי שאינו עובד בימי שבת . אפילו בשוק, חנוונים ומוכרי פירות וירקות, יהודים אדוקים ויראי שמים, הולכים להתפלל בבוקר בבתי הכנסת, ולאחר מכן באים ופותחים את חנויותיהם . כולם טוענים שמחמישה ימי עבודה בשבוע אי אפשר להתקיים . בנמל, הסבלים, העגלונים, הפועלים בבתי חרושת לטבק, חנויות המסחר : בני דיינים, בני רבנים — כולם פותחים 26 עסקיהם ועובדים בשבת . בימי שבת אורגנו אסיפות והרצאות במגוון נושאים לקהל הרחב, נפתחו הספריות הציבוריות ונערכו משחקי ספורט ידידותיים בין קבוצות כדורגל ואיגרוף יהודיות 27 לאחר השרפה הגדולה שלליווניות שלעיתים קרובות הסתיימו בקרבות רחוב . שנת תרע"ז ) 1917 ( , הוקמו בתי כנסת חדשים אשר נשאו אותם השמות של בתי
|
|