|
|
עמוד:13
ÈϘÂËÓ¯˘˙ מרחב וזמן בשאלוניקי 1939 – 1943 13 מיום ליום על חשבון השכונות היהודיות . נראה, שהן השרפה של 1917 הן מתכנני העיר ומסילת הברזל העדיפו את האזורים המיושבים בצפיפות ביהודים . מסדרת מאמרים שהתפרסמו בשנת 1928 בעיתון 'לה ב'ירדאד' עולה מבין השורות ההאשמה 12 שהממשלה היוונית אינה דואגת לציבור היהודי ומפלה אותו לרעה . השרפה מחקה את ההווה והעתיד ושלטונות יוון והעיר שאפו למחות גם את העבר, דהיינו בית הקברות היהודי . בדרומה של העיר על שטח של כײַ 358,000 אלף מ"ר, השתרע בית הקברות היהודי . על פי תכנית המתאר החדשה של העיר נועד שטח בית הקברות להרחבת האוניברסיטה, לפארקים פתוחים, לשדרות וגנים . היהודים התנגדו לתכניות הפיתוח על חשבון בית העלמין וניהלו מאבק ממושך ומתיש כנגד 13 בדצמבר 1942 נהרס בית הקברות . ניסיונות ההפקעה . בײַ 1931 . 6 . 21 התחוללו 'פרעות קמבל' . הייתה זו התקפה מאורגנת של התנועה האנטישמית 'טריאה אפסילון' והשכונה היהודית עלתה באש . לשרפת השכונה הייתה השפעה פסיכולוגית עצומה על יהודי שאלוניקי ותפישתם את העיר כ'מולדת', 14 בשנת 1932 הודותבעיקר משום סלחנות הממשל בראשות וניזלוס כלפי הפורעים . לשינויים זמניים במדיניות הממשל הבריטי והסוכנות היהודית בא"י ביחס למכסות העלייה ליהודים בכלל וליהודי יוון בפרט, התאפשרה עלייה לגלית ובלתי לגלית 15 של רבים מיהודי שאלוניקי לא"י . המצב הפוליטי ביוון בין השנים 1922 – 1939 שתים עשרה שנות הרפובליקה היוונית ) 1924 – 1936 ( היו רצופות חילופי ממשלות ושינויים בחוקה, הפיכות צבאיות וכינון משטרים רודניים שקמו לזמן קצר ונפלו . המשבר הכלכלי העולמי פגע בהתאוששות הכלכלית היוונית, היה שפל בתיירות וירידה בייצוא הכלכלי, בעיקר פגיעה במכירות הטבק לחו"ל, שהיה ענף הייצוא העיקרי של יוון . בשנת 1932 מחצית האוכלוסייה העירונית העובדת הייתה מובטלת ובמקביל לירידת השכר ועליית האינפלציה התייקרו מחירי המזון . בסוף 1932 החלה התאוששות כלכלית, אולם המרוויחים העיקריים היו התעשיינים, הבנקאים ובעלי הספינות ואילו המעמד העירוני הנמוך והפועלים המשיכו לסבול ממצב קשה, דבר שגרם לאיײַיציבות חברתית . בין ספטמבר 1932 — אוגוסט 1936 נוצר שוויון פוליטי בין המפלגות הגדולות וממשלות קמו ונפלו . באפריל 1936 בחר המלך, אשר חזר שנה קודם לכן מגלות ארוכה, את שר המלחמה יואניס מטקסס לראש הממשלה . במאי דיכאו הצבא והמשטרה באש את השביתה הכללית שאורגנה ע"י המפלגה הקומוניסטית בשיתוף עם ארגוני הפועלים ובײַ 4 באוגוסט כ'הגנה' מפני השתלטות
|
|