|
|
עמוד:12
12 גילה הדרÈϘÂËÓ¯˘˙ א . המעבר משלטון עות'מאני לשלטון יווני בשנת 1912 . ב . השרפה הגדולה בײַ 1917 . 8 . 19 – 18 שכילתה את מרכזי העסקים והמגורים היהודים . מעל 70,000 נפש נותרו ללא קורת גג, מתוכן 52,000 יהודים . נשרפו יותר מײַ 9,500 בנייני מגורים ומבני ציבור ועלו באש 32 מתוך 34 בתי הכנסת העתיקים 8 שהוקמו ע"י מגורשי חצי האי האיברי . אחד המאפיינים העיקרים,ל'משפחותיהם' ערב השרפה הגדולה, הוא היות המשפחה היהודית בשאלוניקי משפחה מורחבת — באותו הבית התגוררו מספר משפחות . לאחר השרפה אנו עדים ל'התפרקות' המשפחה המורחבת . רבים מהיהודים, שבתיהם נשרפו, עברו להתגורר בשכונות שהוקמו בחופזה ע"י הקהילה והלוואות מהג'וינט, רחוק מהמרכז, בחדרים קטנים, כשבכל חדר התגוררה משפחה גרעינית . המחיקה הסיטונית של הבניינים אשר היוו רקמה שלמה של מנהגים ויחסים חברתיים, והמעבר של אלפי המשפחות אשר איבדו את כל רכושן בשרפה לצריפים עלובים בפאתי העיר, השפיעו על אחדות הקהילה והמשפחה, פגעו בשיתוף ואחווה ומחו את האופי ההיסטורי היהודי שהיה ייחודי לעיר . כשנתיים לאחר השרפה מעידים די בוטון וברזילי שהעיר איבדה הן את אופיה היהודי הן את אופיה העות'מאני : "אגורה אילייה רידיב'ינו גריגה קומו לו פ'ואי 9 ) "כעת העיר חזרה להיות עיר יוונית כפי שהייתה מיוםדיסדי סו נאסינסייה" היווסדה" ( . ג . חילופי האוכלוסין — בשנת 1923 בלוזאן חתמו ממשלות יוון ותורכיה על הסכם חילופי האוכלוסין . כמיליון וחצי יוונים אשר חיו מקדמת דנה באסיה הקטנה, הושבו ל'מולדת' היוונית ולעיר שאלוניקי וסביבותיה הגיעו כײַ 200,000 פליטים 10 היהודים הפכו למיעוט תרתי משמע, הן מיעוט אתני הן מיעוט מספרי . יוונים . השרפה הגדולה, הסכם חילופי האוכלוסין וההלניזציה המסיבית של העיר והתושבים גרמו לרבים מהיהודים, בעיקר לסוחרים הגדולים והתעשיינים, למכור את נכסיהם, לסגור מפעלים ולהגר מהעיר . בשנת 1923 היו בעיר 4 בתי כנסת וײַ 25 מדרשים אל מול 32 בתי כנסת וכײַ 20 מדרשים שהיו בעבר . בשנת 1926 נותרו בעיר 4 בנקים יהודים, מתוך 15 בנקים שפעלו בעבר בעיר וײַ 1,470 פירמות מסחריות בבעלות 11 יהודית מתוך 7,000 שפעלו בעיר לפני השרפה . המדינה היוונית כפתה 'הלניזציה' מזורזת על התושבים הוותיקים והחדשים כאחד . הוטלו קנסות על בתי מסחר שתלו שלטים בשפות אחרות מלבד יוונית, חוק החינוך דרש מהתלמידים היהודים ללמוד בבתי ספר כלליים יווניים, הוחלה חובת גיוס לצבא על בני כל העדות בעיר . יום ראשון היה ליום המנוחה הרשמי ובתי עסק ומפעלים ששבתו בשבת נקנסו והנמל נפתח בשבתות . הבנייה ותיעוש העיר לא פסחו על היהודים . נהפוך הוא, העיר נעשתה מודרנית
|
|