|
|
עמוד:12
12 חגית לבסקיÈϘÂËÓ¯˘˙ משפחות חדשות התמריץ להתגברות ראשונית על הלם האבדן ולשינוי אקטיבי בתנאי החיים משרי הדיכאון שלאחר השחרור היה בהקמתן של משפחות חדשות, פיצוי על המשפחות שאבדו מזה, ותשתית לבניית חיים חדשים — מזה . רוב הניצולים היו גברים ונשים בודדים בשנות העשרים והשלושים לחייהם ומשפחותיהם — הורים, בני זוג, ילדים, אחים ואחיות — נרצחו בידי הנאצים . לאחר השחרור היו רבים בהם חולים ואדישים, אך עד מהרה התעורר אצלם הצורך לחפש את אהוביהם, שאולי ניצלו . ואכן, היו 15 מקרים שבדרך נס מצאו בני זוג או אחים זה את זה, או שאימהות מצאו את ילדיהן . התשוקה למצוא קרובי משפחה הייתה חזקה מן הפחד הנורא שמא יסתיימו החיפושים באכזבה מרה . היוזמה הספונטנית של חיפוש קרובים בעזרת הרבנים הצבאיים הובילה לתחילתו של חיפוש קרובים מאורגן, והוקם 'המדור לחיפוש קרובים' שהופעל בידי הג'וינט והסוכנות היהודית בכל התפוצות ופעל תקופה ממושכת . לעתים אף מצאו 16 בני משפחה איש את רעהו במקומות שונים ברחבי תבל לאחר שנים ארוכות . הדחף שחשו הניצולים להחזיר לעצמם את תחושת החיים גבר על כל המכשולים : על בריאות לקויה ועל איײַודאות בדבר גורל בני המשפחה . הדרך הטבעית ביותר להילחם בייאוש, להתגבר על ההווה הקודר ולקדם את פני העתיד המעורפל הייתה למצוא אהבה וידידות . החיים המשותפים בצריפים זימנו לאנשים אפשרויות רבות ליצירת קשרים חברתיים . אלמנים צעירים פגשו אלמנות צעירות וחלקו עמן את צערם על אובדן בני זוג וילדים . הם יכלו לפתוח את סגור לבם זה בפני זו ולהבין איש את רעותו ביתר קלות מאשר מי שלא חוו אותן החוויות האיומות . הם לא נזקקו להסביר את הצדדים האפלים בעברם . גישתם הייתה מעשית וספקנית : הם לא ציפו למצוא אהבת נצח בנישואים חדשים אלא להקים קן משפחתי . הם התקשרו מהר על מנת להקים לעצמם פינה פרטית ) משפחה פירושה היה קודם כל חדר מגורים נפרד ( , ולהוליד ילדים בטרם יאחרו את המועד . עד מהרה הובילו זיווגים רבים לנישואין ולהקמת משפחות . טקסי החתונות הרבות ) 7 ביום, 50 בשבוע, ובשנת 1946 לבדה 1,070 ( הפכו למוקד חיי החברה במחנה, והרבה ניתן ללמוד מהם גם על העצב הנורא שנלווה להן וגם על השמחה 17 ועל הדרך להתגבר על העבר .
|
|