|
|
עמוד:11
ילקוט מורשת השינויים האידיאולוגיים והפוליטיים 11 עמדה לפליטים תושייתם, היו מתים מרעב . אוהד דווקא לשלטונות הסובייטים היה תיאורו של וילנר, שסיפר כי החל בחיילים הפשוטים וכלה בקצונה הבכירה, הפגינו הסובייטים ידידות כלפי האוכלוסייה הכבושה בשטחי הרפובליקות האוקראינית והביילורוסית שסופחו לברית – המועצות . שם, סיפר, ניסו לטשטש את הפער בין המנצחים למנוצחים, ולהדגיש את השוויון . וילנר גם הדגיש את הגינותם של החיילים הרוסים, שבצד קיום חובתם לשלטון, ואם לא נגד הדבר את ההוראות, גילו רחמים כלפי פליטים סובלים ואפשרו להם להגיע לווילנה . עם זאת, הודה גם הוא כי הצבא מילא בקפידה אחר הפקודה להשליט את המשטר הקומוניסטי בקצב מהיר, ובכך גרם סבל רב לאותם אנשים, שנחשדו כקפיטליסטים . נגד אלה פעל הצבא בהחלטיות, עד לחיסול היסודות המייצגים אותו . עוד מספר וילנר, כי בשטחים הכבושים התגוררו זו לצד זו ארבע קבוצות לאומיות ששנאו זו את זו : יהודים, פולנים, אוקראינים וביילורוסים . השלטונות הסובייטים דיכאו ביד ברזל גילויי שנאה שכאלה, בייחוד אלה של האוקראינים כלפי הפולנים, אך גם כאלה שכוונו נגד היהודים . עדותו של אריה וילנר קרעה את המסווה מעל מסכת החוק, שקבע כי הרפובליקות הסובייטיות חופשיות להחליט על גורלן, על הצטרפותן, או לחלופין על עזיבתן את הברית . הוא תיאר את האופן האלים בו סופחה ליטא לברית – המועצות ביוני 1940 והפכה לרפובליקה הארבע – עשרה, בניגוד גמור לחוקה הסובייטית . לפי וילנר, הצדיקו הסובייטים את הסיפוח בתואנת שווא, שהליטאים הפרו את החוזה משנת 1939 שחתמו עם ברית – המועצות . בלחץ הסובייטים נאלצה ממשלת ליטא להתפטר . הנשיא סמטונה ( Smetona ) נמלט לגרמניה ובמקומו נבחר פאליצקיס ( Paleckis ) , והממשלה נשאה אופי בורגני – דמוקרטי . לחץ נוסף אילץ את הממשלה החדשה לשחרר אסירים פוליטיים ובהמשך להכריז על המפלגה הקומוניסטית שנרדפה במשך שנים כמפלגה החוקית היחידה . כינוס המועצה העממית, צירופה של ליטא לברית – המועצות, וכניסת הצבא האדום, השלימו את תהליך הסובייטיזציה . יש מקום לשאלה מדוע לא פורסמה סקירה זו בעיתונות התנועה — האם בגלל התיאור השלילי של המהלכים הפוליטיים שנקט השלטון הסובייטי ? או אולי בגלל הטון האירוני שבו נכתבה, שלא תאם את עמדת התנועה ? התשובה כמעט מתבקשת מאליה, לאור העובדה שווילנר הביא את המאמר לוורשה בשלהי ,1941 חודשים אחדים אחרי הפלישה הגרמנית לברית – המועצות, תקופה שבה התגברה עוד יותר האהדה לברית – המועצות . כך או כך, היעדרו של כל ביטוי בעיתונות התנועה, ולו ברמז, לעמדות אופוזיציוניות ביחס למשטר בברית המועצות, מורה על דוגמאטיות אידיאולוגית בתקופה המדוברת . העיתונות הייתה רצופה דברי הלל, שבח ואמונה, כי רק המשטר
|
|