|
|
עמוד:12
12 רות בראודה ילקוט מורשת הסובייטי מסוגל לגאול את האנושות מקללת ההון ולממש את חזונו של מרקס על שוויון חברתי בין כל בני האדם . כל הקולות האחרים, של שמעון הלר שמאמרו לא שרד, של אריה וילנר, שמאמרו לא ראה אור, של יוסף קפלן שפקפק בנכונותה של ברית המועצות לשנות את יחסה לציונות ( על כך, בהמשך המאמר ) ושל אחרים — הושתקו על – ידי האידיאולוגים של התנועה בגטו ורשה — מרדכי אנילביץ‘ ושמואל ברסלב . העיתונות השומרית עקבה בערנות אחר ההתפתחויות בחזית, מתוך תובנה ברורה, כי עוד לפני הפלישה הגרמנית נועד לברית המועצות תפקיד מרכזי במלחמה, וביתר שאת לאחריה . התנועה לא האמינה שהברית הגרמנית – סובייטית תאריך ימים ולכן צפתה את מעורבותה של ברית המועצות במלחמה נגד גרמניה . היא אף הועידה לה תפקיד מרכזי בעיצוב פני העולם, בתום המלחמה . * שלושה שלבים ניתן למנות במדיניות החוץ הסובייטית שאחרי עליית היטלר לשלטון . שלב א‘ : נולד מתוך תחושת איום על הרעיון הקומוניסטי ועל נושאיו מצד היטלר . בתגובה, ציוותה ברית המועצות על המפלגות הקומוניסטיות החברות בקומינטרן לשתף פעולה עם הסוציאליסטים, ולהקים “חזיתות עממיות“, בכל מקום שהדבר אפשרי, במטרה לבודד את גרמניה . בשלב זה התייצבה ברית – המועצות למלחמה בפשיזם, ובמלחמת האזרחים בספרד סייעה לרפובליקנים . הקומינטרן, בהשראת ברית המועצות, תמך בהקמת הבריגאדות הבינלאומיות . שלב ב‘ : החל עם חתימת חוזה ריבנטרופ – מולוטוב ( אוגוסט 1939 ) . אז שינה הקומינטרן את דעתו, והוקיע את המלחמה שהכריזו אנגליה וצרפת על גרמניה הנאצית, כ“מלחמה אימפריאליסטית“ . שלב ג‘ : החל ב – 22 ביוני ,1941 כשפלשו הגרמנים לברית – המועצות . מכאן ואילך נהפכה המלחמה באחת מ“מלחמה אימפריאליסטית“, למלחמת מצווה בפשיזם, אנגליה וארצות הברית נהפכו גם הן באחת לבעלות ברית “מלחמת מגן ושחרור“ . המוקירות את החירות . התפניות החדות האלה במדיניות ברית המועצות, שהייתה הגורם הדומיננטי בקומינטרן, משתקפות גם בשינויים בהתייחסותו של השומר – הצעיר למלחמה, המנומקים בלשון אפולוגטית וברוח התעמולה הסובייטית . עיתונות המחתרת התנועתית המצויה בידינו, החלה לראות אור במאי ,1940 בשלב שבו הוקיע הקומינטרן את אנגליה, צרפת וגרמניה כ"מדינות אימפריאליסטיות" ואת המלחמה כ"אימפריאליסטית" . השומר הצעיר בוורשה אימץ עמדות אלה . גם בנושא
|
|