|
|
עמוד:9
ילקוט מורשת השינויים האידיאולוגיים והפוליטיים 9 2 חוקת ברית המועצות משנת 1937 היא, המטריאליזם ההיסטורי שהתווה מרקס . בעיני התנועה, התגלמות הדמוקרטיה האמיתית, המבטיחה את זכויות היסוד של היחיד ואת זכויותיו לעבודה, להשכלה, למנוחה, לקיום של כבוד לעת זקנה ולקבלת טיפול רפואי . ברית המועצות חיסלה את הבערות ואפשרה השכלה לכל . חוקתה הקנתה שוויון זכויות בפני החוק ללא הבדל גזע ומין . ללא שמץ אירוניה וברצינות תהומית היללה העיתונות השומרית את חירויות הפרט בברית המועצות המעוגנות בחוקה, את חופש הדיבור וחופש העיתונות, את חופש האסיפה והעצרת, את חופש התהלוכה וההפגנה, ואת הזכות להתארגנות . עם זאת, למרות התלהבותם מברית המועצות, לא היו מרדכי אנילביץ' ושמואל ברסלב עיוורים לפגמיה . ההסבר האפולוגטי שלהם לפגמים אלה, התמקד בדינאמיות של התהליכים שעברו ועדיין עוברים ( בעת כתיבת הדברים — דצמבר 1940 - ינואר 3 ) על החברה הסובייטית, התקדמות לעבר האופק הסוציאליסטי מצד אחד, 1941 ונסיגה זמנית ממנו, מן הצד האחר, מחמת הקושי להחיל תהליכים חברתיים כלכליים על אוכלוסיה גדולה בפרק זמן קצר . כך לדוגמה, קידם הקומוניזם הלוחם את החברה הסובייטית אל הסוציאליזם, אבל בה בעת גם הרס אותה, תהליך שאילץ את המשטר לתקן את המעוות באמצעות תכנית הנא"פ האנטי סוציאליסטית הזמנית . אפילו על התופעות הפוליטיות השליליות ביותר במשטר הסובייטי, כגון הביורוקרטיה והדיקטטורה, סנגרה עיתונות התנועה . למנגנון המדינה ולמפלגה הקומוניסטית, הסבירה עיתונות התנועה, היה תפקיד מרכזי בפיתוח מואץ של תהליכי התיעוש, בעוד שבמדינות אחרות הוטל תפקיד זה על הבורגנות שאינה קיימת בברית המועצות . הביורוקרטיה אינה חלק מהשיטה הסובייטית, אלא אמצעי לביצוע המהפכה . נכון, הסכימה העיתונות השומרית, המהפכה התעשייתית בברית המועצות, תבעה קורבן עצום מהיחיד כששללה ממנו מוצרי יסוד ודרשה הסתפקות במועט . אלא שההמונים לא יכלו להבין טעמן של גזירות אלה ולא הסכימו עימן ומכאן נבע הצורך בדיקטטורה . אסור לשפוט את ברית המועצות על פי משטרה בהווה, אמרה העיתונות השומרית, אלא על פי התהליך המסתמן בהתפתחותה העתידית, שמגמתו חיסול העוני ומעבר לחברה שוויונית וצודקת . השוואה מעניינת נעשתה בין הסוציאליזם הקיבוצי בארץ ישראל, לבין המשטר בברית המועצות . הקיבוץ, אמרה המשוואה, הוא תופעה סוציאליסטית חופשית, וולונטרית, הפועלת בחברה קפיטליסטית פתוחה, בעוד שברית המועצות הנה דיקטטורה של הפרולטריון, אשר עדיין נאבקת באויביה מתנגדי המהפכה ולכן נאלצת לכפות את חזונה על כלל האזרחים . בעיתונות התנועה בוורשה לא נמצאו כל תגובות ביקורתיות על המשטר בברית המועצות ואף לא תעודה כלשהי המשקפת מחלוקת עם דעת הרוב בהנהגה, שאותה
|
|