|
|
עמוד:8
כידוע לקוראינו, החל ילקוט מורשת להופיע במתכונת חדשה בשותפות עם שני מכוני מחקר יוקרתיים : המכון לחקר האנטישמיות והגזענות ע"ש סטפן רוט באוניברסיטת תל אביב והמכון הבין תחומי ללימודי האנטישמיות באוניברסיטת ייל בארה"ב . תרומתם של שני מוסדות אלה מעשירה ומרחיבה את היריעה המחקרית . הבלטת האנטישמיות כמרכיב מהותי ומרכזי באידיאולוגיה הנאצית וביישומה כלפי העם היהודי בשואה, היוותה תמיד חלק מתפיסת עולמם של מייסדי מורשת . העניין בה לא פחת גם לאחר הפולמוס ההיסטוריוגראפי סביב המניעים הנוספים והמגוונים לרצח העם היהודי בידי הגרמנים הנאצים ועוזריהם . נראה כי גם עתה נותרה האנטישמיות הגזענית בעיני החוקרים מרכיב מרכזי ומהותי של ההשמדה . 'מורשת, בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', כשמה כן היא — רואה במרדכי אנילביץ' סמל של גבורה יהודית בשואה, ובילקוט מורשת כלי ביטוי מחקרי, תיעודי וחינוכי נאמן למקורותיו ההיסטוריים . כתב העת פתוח לדיון אינטלקטואלי בנושאים מגוונים, ביניהם כאלה שעמדו בשנים האחרונות במוקד של פולמוסים היסטוריוגרפים . בגיליון זה אנו מגישים, בין השאר, מאמרים העוסקים בהכחשת השואה, באמהות בצל השואה, ומביאים עדות נדירה של מנהלת בית הילדים בלובלין . במדור על האנטישמיות — מספר מחקרים המתבססים על הרצאות שהושמעו בכינוס בנושא : "המשכיות ושינוי בדפוסי התגובה היהודית לאנטישמיות המודרנית", שהתקיים במכון סטפן רוט לחקר האנטישמיות והגזענות באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם הקונגרס היהודי העולמי והליגה נגד ההשמצה, ושטרם ראו אור . כנהוג בילקוט מורשת, הוא כולל גם ביקורת ספרים, והפעם, בין היתר, על ספרה של עדה פגיס, ימי אפלה, ימי חסד, פרקים מחיי ישראל גוטמן, ממייסדי מורשת, ודברים של פרופ' משה צימרמן על מסמכי משרד החוץ הגרמני בעניין השואה ביוון . אנו מקווים שתמצאו עניין במאמרים שבחוברת . ד"ר גרסיאלה בן דרור מנכ"ל מורשת
|
|