|
|
עמוד:3
ילקוט מורשת יוּרֵק ( 1926 - 2009 ) דוד פלונסקי ( יורק ) , נולד באוטבוצק שבפולין ב - 15 ביולי 1926 . בזמן המלחמה הועברה משפחתו לגטו וורשה . יחד עם אחותו נחלץ יורק לסייע למשפחתו, ובתושייתו ובאומץ ליבו, היה מבריח לגטו מזון . עם פרוץ המרד בגטו, נמנה עם הלוחמים . עם חיסולו, הצליח להימלט דרך צינורות הביוב לחלק הארי של ורשה, שם נודע כאחד הילדים מוכרי הסיגריות, שבתושייתם ואומץ ליבם שרדו . עלה ארצה בעלייה בלתי לגלית . במלחמת העצמאות לחם במערכה על הגנת קיבוץ נגבה, ולאחר מכן המשיך עם הכוחות הלוחמים עד כיבוש אילת . ב – 1949 התיישב עם חבריו מהקיבוץ ע"ש יוסף קפלן בקיבוץ מגידו, שם התגורר עד יומו האחרון . משימת חייו הייתה להנחיל לדור הצעיר את תודעת השואה והגבורה . לספר את סיפורו האישי ואת סיפורו של גטו ורשה - סיפור הגבורה והמרד . לכך הקדיש את מיטב שנותיו . בהלוויה שנערכה בקיבוץ מגידו ספדה לו מנכ“ל מורשת גרסיאלה בן דרור . מדבריה : ק שה להיפרד מיורק . קשה לדבר על יורק בזמן עבר . רק לפני שבועיים, נסע עימי, כנהוג, ממגידו לגבעת חביבה . ידענו שיורק חולה, אך הוא המשיך בעבודתו, שהייתה כה חשובה לו . יורק עבד בארכיון בגבעת חביבה . במסגרת עבודתו נפגש עם קבוצות בני נוער וסיפר להם את סיפורו האישי, לימד מורים חיילים ובני נוער פרקים מחיי הגטו . כאשר הוקם ב – 1981 מרכז ההוראה של מורשת, נמנה עם מייסדיו . יחד עם חברים אחדים היה שותף ליוזמה לארגון מפגשים עם תלמידי בתי הספר, במהלכם מסר את עדותו האישית - סיפורו המיוחד, הקשה והמרתק . עבודתו במורשת העניקה לו דרך לביטוי מכאוביו וכלי להביעם . כשהחלה מסורת המסעות לפולין, התלווה לתלמידים והדריך אותם בסיוריהם . יורק היה איש צוות . הוא ידע לעבוד בצוות . הרבה להיפגש עם חברים, לשוחח ולהעשיר את כולנו בסיפוריו על הגטו . יורק, ילד בן 13 ממשפחה יהודית טובה ואוהבת, נקלע, כשאר היהודים בוורשה תחת התופת הנאצית, למצב חדש . בן לילה, לא עוד ילד, אלא מפרנס המשפחה . כדי להביא פת לחם למשפחתו “גנב“ מדי יום את הגבול לשטח הארי של ורשה ושב עם שללו לעת ערב . אמו, שאהבה אותו מאד, הייתה מצפה בחרדה לשובו ומקדמת את פניו
|
|