|
|
עמוד:12
12 דליה עופר ילקוט מורשת ניצולים, היסטוריונים, מורים ולומדים — דור מעצב של חקר השואה ודרכי הוראתה בחקר השואה הישראלי היו הניצולים גורם מכריע בעיצוב התשתית המחקרית, ביצירת הארכיונים שהיוו מסד למחקר, וכן בקביעת סדר היום המחקרי . העיסוק בסוגיות היסוד הנוגעות למצב היהודים ולמצב קהילותיהם בתקופת השואה, הציב את היהודים לא כאובייקט של הרוצחים והמחוללים, אלא כנושא למחקר שיש לראותו 10 עבודתם של בראייה רחבה בזיקה לחייהם בקהילותיהם בתקופה שקדמה למלחמה . חוקרים אלה, בשילוב עם מחקריהם של חוקרים שלא חוו את השואה כחוויה אישית, והקמתם של המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית ב – 5 1 והקתדרה לחקר השואה באוניברסיטת בר אילן באותה שנה, הניחו את היסוד למערכת האקדמית שבה נלמד נושא השואה . בכך נעשה חקר השואה לחלק מן המערכת האקדמית הרגילה . בעשור הראשון לקיומו של המכון ליהדות זמננו, היה ניתן לראות בשעריו ניצולי 11 שואה שבלטו בגילם המבוגר, בצד צעירים ישראלים תלמידי תואר שני . מפגש זה, שהיה פתח לעיצוב שיח בין שני הדורות, התקיים בזמן שבו נערך משפט אייכמן, אשר צילו המכונן נכח באוניברסיטה ובמוסדות החינוך השונים גם לאחר סיומו . מעבר להיכרות האינטימית עם המרחב הגיאוגרפי והמנטאלי שחרב, וידע הלשונות המקומיות, תרמו הסטודנטים ניצולי השואה תרומה ייחודית למחקר . הייתה להם אוזן קשבת לרחשי הלב ולשאלות של הצעירים שבאו אל הלימודים ואל המחקר ללא היכרות אישית וישירה עם העולם שחרב . מפגשים אלו יצרו רשתות קשר לימודיות שהתרחבו לפעילות חינוכית בבתי הספר התיכונים בימי הזיכרון ובפרויקטים מיוחדים שנערכו במוסדות החינוך השונים בטרם הייתה השואה לנושא חובה בתוכנית הלימודים . חלקם של ניצולים כעדים מספרים, כשותפים לשיח ולשאלות של בני נוער הלך והתרחב . וכך ניתן לומר, שבמהלך שנות השישים והשבעים נוצרו קהילות משותפות ללומדים ולחוקרים בתחומים שונים של חקר השואה . פרויקט חקר ההתנגדות היהודית, שיזם המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, נהפך לבמה שבה נדונו בהרחבה מושגים של התנגדות יהודית, עמידה יהודית, ומה שביניהם וכלל, בין היתר, סקר נרחב על ההתנגדות המזוינת והלחימה בגטאות וביערות . כל אלה יצרו שיח אקדמי מרתק וסוער, שבו לקחו חלק עדים חוקרים, כישראל גוטמן, שלום חולבסקי ואהרון וייס, בצד סטודנטים שהביוגרפיה 12 קבוצה זו של חוקרים ומורים שלהם לא קשרה אותם באופן ישיר לנושאים אלה . הייתה למוקד שיצר מסגרת והציב אתגרים לעניין שהתעורר בשואה . תפקיד זה יש לראות בזיקה אל האירועים הפוליטיים שהתרחשו בארץ, ובהם שתי המלחמות ( 67 ,1 13 73 1 ) , שנקשרו לשאלה של המשכיות הסכנה לקיום היהודי בישראל . בשנות השבעים, בטרם נקבע נושא השואה כנושא חובה בתכניות הלימודים
|
|