“בוגדים ורשעים“: היהודים בספרי הלימוד במערכת החינוך בספרד בתקופת פרנקו

עמוד:11

ילקוט מורשת היהודים בספרי הלימוד במערכת החינוך בספרד בתקופת פרנקו 11 בין החודשים מרץ — אוקטובר ,1940 נאסרו טקסי הנישואין היהודיים, נאסרה הקבורה היהודית ונאסר קיום ברית מילה . לא ניתן היה לרשום תינוקות יהודים ברישום האוכלוסין ללא טבילה . בברצלונה הרסו את בית הקברות היהודי וכל המוסדות היהודים פוזרו . על רקע זה התנצרו משפחות יהודיות רבות שהגיעו מגרמניה הנאצית, מצאו מקלט בספרד וביקשו להמשיך ולחיות בה . ילדים יהודים שלמדו בבתי ספר של מערכת החינוך הממשלתית חויבו להשתתף בשיעורי 'קתכיזם', דהיינו, בשיעורי הדת הקתולית, ולהשתמש בספרי לימוד מיוחדים לנושאי דת, דוגמָה, מוסר 5 והיסטוריה דתית, אשר חוברו במיוחד לרמתם של ילדים ושל בני נוער . בכל התקופה הנדונה כאן לא עסק הממסד הכנסייתי בענייני יהודים ולא פרסם הצהרות או מסמכים רשמיים בעניינם, מלבד אגרת רועים בעלת אופי אנטי – יהודי של הבישוף מליאון בייסטר ניאטו ( Nieto ( בשנת 1938 . אולם, על עמדותיה של הכנסייה ביחס ליהודים ניתן ללמוד באמצעות מקורות כנסייתיים, כגון אמירות קצרות בעל – פה או באגרות רועים של בישופים, כתבי עת היוצאים לאור על ידי ראשי הכנסייה והמסדרים החשובים, כתבי עת ועיתונים קתולים רשמיים, ספרים 6 של כמרים בכירים ועוד . בנסיבות היסטוריות אלה מבקש מאמר זה, כאמור, לבחון את המדיניות החינוכית של משטר פרנקו ושל הכנסייה הקתולית בספרד ביחס ליהודים, ולבחון האם לידיעות שהגיעו על רצח העם היהודי בידי הנאצים ועוזריהם הייתה השפעה כלשהי, האם חוללו ידיעות אלה שינוי בדעות האנטישמיות המסורתיות שרווחו בקרב הקתולים הספרדיים במסגרות הכנסייתיות הרשמיות וגם בממשלת פרנקו . כמו כן, ינסה המאמר לברר האם חל שינוי עמדות בהמשך, בעקבות ועידת הוותיקן השנייה בשנת ,1965 ששינתה במסמך "בימינו אנו" ( Nostra Aetate ( את יחס הכנסייה ליהודים . התבוננות על הכנסייה הקתולית מפרספקטיבה מקומית – לאומית עשויה להוסיף נדבך נוסף למחקר הקיים בדבר האנטישמיות שהלכה והתפתחה בקרב הקתולים בכלל ובספרד בפרט בין שתי מלחמות עולם, בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה . מחקר זה נערך באמצעות מעקב אחרי ספרי הלימוד שנכתבו על ידי מערכת החינוך הממלכתית והקתולית וקיבלו את אישור הצנזור הכנסייתי והארכיבישוף המקומי . ההתמקדות תהיה בתכנים האנטישמיים בספרים אלה ותישאל השאלה : האם אותם תכנים אנטישמיים נשתמרו גם לאחר השואה ? ואם שונו, מתי התרחש הדבר ובמה ניכר השינוי ? כדי להבין את ההתמודדות של משטר פרנקו עם הנושא היהודי במישור החינוכי, יש לבחון אותה על רקע תפישת העולם הכוללת של המשטר, הערכים שהעלה על נס, החינוך שביקש להעניק לכלל ילדי ספרד, כפי שהופיעו בספרי לימוד המיועדים לילדים במערכת החינוך הממלכתית והפרטית הקתולית . על רקע זה יש לבחון את ייחודו של המסר החינוכי ביחס ליהודים, כפי שבא לידי ביטוי בספרי הלימוד

מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר