|
|
עמוד:6
ילקוט מורשת שנה לאחר מכן . המוזיאון משרת כיום את המרכז החינוכי של ‘מורשת‘ בגבעת חביבה . כך נסגר המעגל . כתב העת ‘ילקוט מורשת‘ הוא המפעל המפואר של המייסדים . הוא בא למלא אז חסך שלא היתה לו מקבילה בשפה העברית וגם לא בשפות אחרות ומאז הוא יוצא ברצף במשך ארבעים ושמונה שנים . ראשוני העורכים היו אבא קובנר ז“ל, ישראל גוטמן, ויהודה באואר, יבדלו לחיים ארוכים, עוד בטרם היותם פרופסורים וחוקרים בעלי שם בינלאומי באוניברסיטה העברית וביד ושם . הצטרפו אליהם שלום חולבסקי, רוז‘קה קורצ‘ק, יהודה טובין, עקיבא ניר, חייקה גרוסמן, ולאחר מכן יוסף רב ואישים נוספים . רוב העורכים הראשונים היו אנשי מחתרות, קשריות, פרטיזנים ולוחמים בתקופת השואה . החוברת הראשונה, שכאמור יצאה לאור בדצמבר 1963 כללה מחקר, תיעוד עשיר והגות גם יחד . צירופו של יהודה באואר לחבורה של הפרטיזנים מייסדי מורשת, ותרומתו מראשית הדרך למערכת הוסיפה את הממד האקדמי ל‘ילקוט מורשת‘ מתחילת דרכה, דבר שהלך והתפתח ונעשה מוקפד יותר ויותר . המאמרים הכלולים ב‘ילקוט‘ מועברים ללקטורה אל מיטב החוקרים . השותפות עם מכון סטפן רוט לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו בניהולה של פרופ‘ דינה פורת ועם הקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות על שם אלפרד פ . סליינר באוניברסיטת תל אביב, מוסיפים רובד אקדמי חשוב נוסף ל‘ילקוט מורשת‘ . בגיליון ה – 90 של ‘ילקוט מורשת‘ החלטנו לפרסם אסופה של מיטב המאמרים שהופיעו במשך השנים בכתב העת . הבחירה היתה קשה מאוד . חוקרים בכירים כתבו במשך השנים על נושאים חשובים ומגוונים, ומובן שאי אפשר היה לכלול את כולם . הקריטריונים שהנחו אותנו בבחירת המאמרים התמקדו ברצף ההיסטורי ובמרחב הגיאוגרפי . בחרנו להביא מגוון נושאים ואירועים המשתרעים על פני מדינות שונות . בחלק המוקדש לחקר השואה בחרנו לכלול שני מאמרים העוסקים ברוצחים הגרמנים הנאצים : מאמרו של דוד בנקיר ז“ל העוסק בין השאר במקומו של היטלר בהיגוי ובביצוע הרצח ומאמרו של יהושע ביכלר, ז“ל, המתמקד בקשת הרחבה של מבצעי הרצח ההמוני בשטחי ברית המועצות, לאחר מבצע ברברוסה ב – 1941 . המאמר סוקר את חלקם של גורמי המשטר השונים שסייעו לביצוע הרצח, מעבר לאיינזצגרופן . לאחר מכן בחרנו להביא את התגובה היהודית למשטר הנאצי במאמרים העוסקים בתגובות במדינות השונות : אברהם מרגלית על גרמניה ועל הנציגות של יהודי גרמניה ב‘רייך השלישי‘ על רקע הדילמות של השנים הראשונות ; פרופ‘ ישראל גוטמן מתראיין אצל יוסף רב על מרד גטו ורשה בפרספקטיבה היסטורית — 50 שנה לאחר המרד ; שלום חולבסקי היה בין הראשונים שכתב על פרשת טוצ‘ין ועל המרידות
|
|