|
|
עמוד:11
ילקוט מורשת השואה בליטא לפי מקורות ליטאיים ושִכתובה 11 ממשלת ליטא מאז שנת 2006 . לצורך זה מנצלת ליטא גם את מעמדה כחברה מלאה באיחוד האירופי ובנאט“ו . מדוע ובאילו דרכים באה מגמה זו לידי ביטוי ומה מידת הצלחתה ? המאמר יפתח בסקירת אירועי השואה על פי המקורות הליטאיים ותוך הסתמכות רחבה על דיוני הוועדה הבינלאומית, ומכאן יעבור להצגת ההתנגדות למסקנות חלקיות של הוועדה ולמאמציהם של גורמים ליטאיים להסיט את נושאי דיוניה, ואסיים בהצלחת מאמצים אלה בליטא ובאירופה ליצור ערכת מושגים שוויוניים של שואה חומה ושואה אדומה ובכך ליצור רלטיבזציה של השואה . מאמר זה מתייחס לאירועי השואה והכיבוש הגרמני ובוחן התרחשויות בליטא תחת השלטון הסובייטי שעליהם מתבסס השכתוב והמושגים שואה חומה ושואה אדומה, זאת על בסיס מחקרים שנעשו על ידי היסטוריונים ליטאים . ניתוח אובייקטיבי גם של המקורות הליטאיים בלבד, בא להראות עד כמה אין כל בסיס מציאותי ואין אמת בהעמדת השואה של העם היהודי על מישור אחד עם סבל העם הליטאי תחת השלטון הסובייטי . מאמר זה אינו מתייחס למקורות גרמניים ו / או למקורות יהודיים רבים על אירועי השואה בליטא, שעליהם נכתב בפרסומים לא מעטים בעבר, בהם 1 של כותב מאמר זה . חלק מהמחקרים אשר מאמר זה מתבסס עליהם ושמהם מובאים קטעי הציטוטים, לא פורסמו עד עתה וחלקם פורסמו כמאמרים בספרים אחדים שראו אור בליטא . מחקרים אלה נעשו במסגרת פעילותה של “הוועדה הבינלאומית להערכת הפשעים של משטרי הכיבוש הנאצי והסובייטי בליטא“ ( להלן הוועדה הבינלאומית ) , שהוקמה על ידי שלטונות ליטא ב – 1998 וחבריה מונו על ידי נשיא ליטא . במאמר זה, תיאור המאורעות והציטוטים שמקורם בספרים שהוצאו לאור יצוינו כ“פרסומי הוועדה הבינלאומית“, והמאורעות והציטוטים שמקורם במחקרים שלא זכו עדיין להוצאה 2 לאור בספרים יצוינו כ“מחקרי הוועדה הבינלאומית“ . מה גרם להקמת הוועדה הבינלאומית ועיתויה ? בשנת ,1995 שלוש שנים אחרי התנתקותה מברית המועצות והפיכתה למדינה עצמאית, הגישה ליטא בקשה להתקבל לאיחוד האירופי ולנאט“ו . במשך שנים אחדות נערכו בדיקות אם ליטא ( ומדינות מזרח אירופיות אחרות ) בשלה מבחינה פוליטית וכלכלית להשתלב באיחוד ובשוק האירופי המשותף ובנאט“ו . המשא ומתן הרשמי החל רק ב – 1999 . לפניו נאמר לליטאים בגלוי או בעקיפין ( ולארצות הבלטיות האחרות ) , שכדי להקל על צירופם לאיחוד האירופי ולנאט“ו, עליהם להתמודד עם עברם בתקופת מלחמת העולם השנייה ובמיוחד לשיתוף הפעולה הנרחב עם גרמניה הנאצית . סביר להניח שוועדות אלה הוקמו לא מתוך רצון אמיתי של הליטאים לחשבון נפש היסטורי נוכח התנהגות בני עמם בתקופת השואה, אלא מתוך הערכה שדבר זה עשוי להקל על הצטרפותם לאיחוד האירופי ולנאט“ו, ועובדת הקמת הוועדה ערב פתיחת
|
|