|
|
עמוד:8
דבר העורכת ילקוט מורשת חלמיש, ד“ר מרקוס זילבר, ד“ר רוני שטאובר, ד“ר אסתר ובמן, ד“ר רפי ואגו, ד“ר אריאל הורוביץ ואנוכי . אנו מגישים בגיליון זה שבעה מחקרים העוסקים בנושאים מגוונים וגם ביקורת ספרים . בחלק המוקדש לחקר השואה אנו מפרסמים מאמר חשוב של יצחק ארד על “השואה בליטא ושכתובה, לפי מקורות ליטאיים“ . ד“ר יצחק ארד, יו“ר יד ושם לשעבר היה חבר ב“ועדה הבינלאומית להערכת הפשעים של משטרי הכיבוש הנאצי והסובייטי בליטא“ . בארכיונו הפרטי נמצא החומר המקורי של הדיונים בוועדה זו . המאמר מתאר באופן מוחשי ביותר, על בסיס מקורות ראשוניים, כיצד הליטאים משכתבים את ההיסטוריה של תקופת השואה בארצם . הקו ההיסטורי שהתגבש אצל חוקרים רבים עושה שימוש בהשוואה בין “שתי שואות מקבילות“, זו של הגרמנים הנאצים וזו של הסובייטים בליטא בתקופה הקומוניסטית המכונות “השואה החומה“ ו“השואה האדומה“, השוואה שמיועדת לרלטיביזציה של השואה לנוכח הפשעים של “השואה האדומה“ . פרופ‘ ברברה אנגלקינג ופרופ‘ יאן גרבובסקי כותבים על המקרה של “יהודי ורשה שגורשו משווייץ לגנרלגוברנמן“ . מאמרם שפורסם במקור בכתב העת הפולני Zaglada Zidov , מתאר על בסיס תיעוד הלקוח מארכיונים פולניים, מקרה של ארבעה אנשים שהצליחו לברוח מגטו ורשה, חיפשו דרך והצליחו להגיע לגבול השוויצרי, שם נעצרו על ידי הרשויות השוויצריות, נחקרו, ולאחר מכן נמסרו לרשות הגסטפו, ומשם הוחזרו לגטו ורשה . הם מתארים את סבלם, את הגעתם וחקירתם בשני צדי הגבול על ידי השוויצרים והגרמנים, החזרתם לגטו ורשה וסופם המר, ומצביעים על שיתוף הפעולה של השוויצרים עם הרשויות הגרמניות בגבול . פרופ‘ דליה עופר כותבת מאמר על “קורבנות, לוחמים ושורדים : אקטיביזם ופסיביות בתודעה ההיסטורית הישראלית“ . היא מתארת כיצד יהודים ישראלים חיים בתחושה של מעורבות אישית בשואה, כמו כן יש ליהודים ישראלים רגישות גבוהה לתגובותיהם של היהודים שחיו בתקופת השואה . עם זאת מתארת המחברת את ההבדלים בין חילוניים ודתיים, בין דתיים בינם לבין עצמם, ובעיקר ההבדלים הבין - דוריים בנוגע לאידיאולוגיה ולפוליטיקה, שמגבירים את חילוקי הדורות בשאלה כיצד ובאיזה צורה יש לזכור את השואה . השואה שיחקה ועודנה משחקת תפקיד מרכזי בהבנה העצמית של הישראלים . לדעת המחברת, למרות שמספר הישראלים שחוו את השואה באופן אישי הולך ופוחת, ההשפעה הטראומתית שלה על הזיכרון הקולקטיבי ועל התודעה ההיסטורית של הישראלים מורגשת עדיין היטב . פרופ‘ נעימה ברזל כותבת על “תנועות הנוער הציוניות ושאלת המנהיגות היהודית בשואה“ . פרופ‘ ברזל מתמודדת עם מושג המנהיגות בכלל ומנהיגות בתקופת השואה . היא מציעה להתבונן בתופעה ובהופעת המנהיגות של תנועת הנוער על בסיס
|
|