|
|
עמוד:12
12 דבר העורכת ילקוט מורשת המאפיינות אותו משחר ההיסטוריה . מאמרה של פרופ‘ יהודית תידור באומל שוורץ עוסק בגורלם של למעלה מאלף ילדים ממרכז אירופה, פליטי המשטר הנאצי שהגיעו לארצות הברית בין השנים 1934 - 1945 . חלק גדול מהם השאירו אחריהם משפחה באירופה הכבושה . היו שהגיעו מגרמניה לארצות הברית ובשנים לאחר מכן הגיעו ילדים דרך מערב אירופה, דרך צרפת של וישי, ספרד ופורטוגל . המאמר עוסק בהתגבשות תכנית ההצלה, בגופים השונים שהוקמו כדי להפעיל את התכנית שעסקו בהצלה וביישובם של הילדים בארה“ב וכן בתהליך ההתאקלמות המורכב והלא פשוט של הילדים במהלך שנות המלחמה . פרופ‘ מרדכי אלטשולר כותב מאמר בנושא “יהודי בריה“מ חוזרים ‘הביתה‘ לאוקראינה לאחר השואה“ . עם שחרור יישובים שונים השתדלו הפליטים לשוב אל מקומות מגוריהם מלפני המלחמה . המדיניות באוקראינה הייתה לצמצם במידת האפשר את שובם של היהודים כדי שלא ייווצר הרושם שחזרתו של השלטון הסובייטי משמעו חזרה של היהודים . עם שובו של היהודי לאוקראינה הוא נתקל ליד כל עיר ועיירה בשדה שבו נרצחו בני משפחתו . מקומות הרצח הפכו אפוא מקום של מפגש ליהודים, ובתוכם כאלה שהיו רחוקים מכל דבר יהודי . בין היהודים שהצליחו לחזור לבין האוכלוסייה הסובבת נוצרו מתחים בשל שאיפתם של היהודים לקבל בחזרה הן חפצים שנשדדו מבתיהם והן את דירותיהם כפי שנקבע בחוק . על רקע זה עלתה על פני השטח אנטישמיות שלעתים נתפסה על ידי יהודים רבים כמעין המשך של השואה . האנטישמיות לבשה לעתים צורות קיצונית כגון האשמת היהודים בשימוש בדם של ילדים נוצרים ( לבוב ) ופוגרום בקייב . כתוצאה מכך גברה בקרב היהודים הנטייה להתקרב לבעלי תחושות דומות . בחלק המוקדש לעדויות אנו מביאים שתי עדויות : דן וישניצר ז“ל כתב עדות על תקופת היותו אסיר במחנה סוסנוביץ, בין 1939 ל – ,1940 מחנה שפונה מאסיריו שהובלו בסופו של דבר לסלובקיה, וכך נצלו כולם וכל האסירים נותרו בחיים . זהו סיפור ייחודי ולא ידוע . עדותו של אלי נצר, שהיה נער מאוד צעיר כשהגרמנים נכנסו לעירו בהונגריה . הוא כותב את עדותו לרגל 70 שנה לפלישת הגרמנים להונגריה ולציון פועלן של תנועות הנוער החלוציות במחתרת . החלק המוקדש לביקורת ספרים עוסק בביקורת של שלושה ספרים חשובים . ד“ר ז‘אן שרל שורק כותב על ספרם של ד“ר דריוש ליביונקה וד“ר לורנס ויינבאום שפורסם בפולנית וטרם ראה אור בעברית . החוקרים מצאו בארכיונים הפולניים מסמכים שאפשרו להם לעמוד על התרמית שהיו חשופים אליה כל מי שכתב על הנושא של הארגון הצבאי היהודי עד כה . יואל שר, שהיה השגריר הראשון של מדינת ישראל בצ‘כוסלובקיה, כותב על ספרו של פרופ‘ פאוול משטיאן על האנטישמיות בסלובקיה . במקביל להקמה וניהול
|

|