|
|
עמוד:10
10 דבר העורכת ילקוט מורשת גרמניה בתקופת השלטון הנאצי והשואה . ראשיתו של המחקר הישראלי בתחום זה הייתה חלק מיוזמותיו של מכון ליאו בק בירושלים — ארגון שהוקם על ידי יוצאי ההנהגה של ההתאחדות הציונית של גרמניה . בעוד שהזרם המרכזי של ההיסטוריוגרפיה הישראלית של השואה שפעל בשנות החמישים והשישים עסק בסוגיות שנגעו לגורלה של כלל יהדות אירופה בדגש על מזרח אירופה, מכון ליאו בק התמקד בשאלות הנוגעות להנהגה היהודית הגרמנית, בעיקר במסגרת “הנציגות הארצית של היהודים בגרמניה“ שפעלה בשנות השלושים . לאחר דיון בעמדות שונות שהוצגו במסגרת דיוני המכון בשנות החמישים והשישים, פונה המאמר להציג את ה“ישראליזציה“ של חקר התחום החל משנות השבעים — אז החלו לעסוק בו בהדרגה חוקרים בני דורות צעירים יותר — וסוקר את פירות המחקר הישראלי של תקופה זו עד היום . ד“ר מיכל אונגר כתבה מאמר היסטוריוגרפי על אחד הנושאים שהיו שנויים ביותר במחלוקת בחקר השואה ובהערכה הציבורית : כיצד תדמיתו של מרדכי חיים רומקובסקי השתנתה לאורך השנים בהיסטוריוגרפיה הישראלית . דמותו ופעילותו של רומקובסקי, “זקן היהודים“ בגטו לודז‘, עדיין מעוררות מחלוקות קשות . פעילותו מעוררת דילמות מוסריות התקֵפות עד היום . הוא נחשב לאחד מראשי היודנרט השנואים והמבוקרים ביותר, הן על ידי ניצולי הגטו והן על ידי היסטוריונים . בעשורים האחרונים חלו שינויים בהערכת פעילותם של ראשי היודנרטים . המאמר דן בהתפתחות זאת . ד“ר דריוש ליביונקה כתב מאמר חשוב ביותר על מנהיגי הכנסייה הפולנית בתקופת השואה ועל הדרכים להצדיק את פועלה על ידי החוקרים הפולנים לאורך העשורים השונים . מתגלה תמונה מאוד מעניינת על כך שבמשך שנים רבות לא הצליחה הכנסייה הפולנית לעשות בדק בית ולהודות באדישותה כלפי גורל היהודים בתקופת השואה ועל השינויים שחלו בשנים האחרונות . ד“ר אריאל הורוביץ דן בנושא : הוויכוח ההיסטוריוגרפי סביב יחסם של ארצות הברית ושל יהודיה לאירועי השואה, וחורג מתחום של דיון בין היסטוריונים בלבד . לדעתו של המחבר יש בו גם משמעות חבויה, המעסיקה גם היום יהודים רבים בארצות הברית ואף בישראל . בזמן האחרון התחדש הוויכוח על שלושה מוקדים מרכזיים : א . הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט ( לאור הופעת ספרם של ההיסטוריונים ברייטמן וליכטמן על רוזוולט והיהודים ) והשאלה, האם ניסה לפעול למען הצלת יהודי אירופה, או שעמד מנגד ? האם היה הנשיא אנטישמי ? ב . מה עשתה המנהיגות היהודית האמריקאית לקדם את פעולות ההצלה ? האם עשתה כמיטב יכולתה למען אחיה באירופה ההולכים ונרצחים ? והאם ניתן היה להציל את יהודי אירופה ? ג . ההערכה ההיסטורית של “קבוצת ברגסון“ [ משלחת אצ“ל בארה“ב ] . המאמר עוסק בבדיקה היסטוריוגרפית של שלושת הנושאים האלה . פרופ‘ דליה עופר עוסקת בנושא של היסטוריוגרפיה וזיכרון ומתמקדת בעלייה
|
|