|
|
עמוד:11
ילקוט מורשת דבר העורכת 11 ב‘ ושארית הפלֵטה, כדי להמחיש את הנושא . היא מציעה התבוננות אל העבר שבו ניצבים זה בצד זה, במערכת יחסים דינמית, הזיכרון הקיבוצי, הזיכרון האישי, הזיכרון ההיסטורי והמחקר ההיסטורי . אשר לזיכרון הקולקטיבי, טוענת המחברת שבשני העשורים האחרונים הצביעו חוקרים על חשיבות ההבנה של המרחב החברתי והפוליטי שבו מתעצב הזיכרון הקולקטיבי . המושג עצמו מכיל מרכיבים פוליטיים, אידאולוגיים ותרבותיים ואין לראות בו מסגרת הומוגנית . גם בחברות הטרוגניות קיים זיכרון קיבוצי שיש בו רכיבים המאחדים את הציבור כולו . במאמר זה היא משתמשת בגישה המצביעה על הדינמיקה שבין הזיכרון, האירועים ההיסטוריים והמציאות בהווה . ד“ר אסתר לפון – קנדלשיין וד“ר גילה פריבור כותבות מאמר היסטוריוגרפי העוסק ב“ספרות העדות — הנצחת השואה בראי הדפוס העברי“ . המאמר פורץ דרך בתחום שלא נחקר עד כה . הוא שם דגש על המתודולוגיה של הביבליוגרפיה ושל מדעי החברה ומביא סטטיסטיקות על אודות שימוש בעדות כחלק מהנצחת השואה במדינת ישראל באופן היסטוריוגרפי, בדגש על עשור אחרי עשור מאז תחילת השימוש בעדויות כחומר להנצחת השואה ועד ימינו אנו . מאמרו של ד“ר עמוס גולדברג סוגר את החלק המוקדש להיסטוריוגרפיה של השואה במאמר העוסק בשואה והמודרנה . הוא שם דגש על מקומו של זיגמונט באומן בגיבוש הנושא ובדיון הנרחב שנוצר בעקבות ספרו . טענתו המרכזית היא שהשואה אינה אירוע של נסיגה מהמודרנה אלא ביטוי מובהק שלה, שצומח מתוך תפיסות עולם וממבנה הקיום המודרניים . אחת הנקודות המרכזיות בהבנת השואה בוחנת עד כמה המשטר הנאצי והאלימות הפוליטית ההמונית במאה וחמישים השנים האחרונות קשורים בטבורם למאפיינים מרכזיים של העידן המודרני, או במילים אחרות, עד כמה המודרנה היא הקשר היסטורי מרכזי בהבנתם . במאמר זה סוקר המחבר כמה מגלגוליה של תפיסת המודרניות ביחס לשואה וטוען שלמרות שחלקים ממנה נדחו כמצמצמים את היריעה ביחס לשואה, עדיין משמשת המודרנה מסגרת פרשנית חשובה להבנת השואה וקשריה לאירועים אחרים . החלק העוסק במחקר נפתח במאמרה של ד“ר רווית קונפורטי, הדן ב“שאלת היהודים“ ופתרונה כמוצגים על גבי קנקן בירה אנטישמי גרמני . המאמר עוסק בקנקן בירה אנטישמי הנמצא באוסף פרטי בתל אביב . הקנקן עשוי חרס ועליו תבליטים אנטישמיים המלֻווים בכיתוב והוא מתוארך לסוף המאה התשע עשרה, תחילת המאה העשרים . הקנקן מספר את סיפור האנטישמיות בגרמניה בתקופה זו . באופן ברור מציג הקנקן את “שאלת היהודים“ תוך שימת דגש על עושרם ואופיים הנכלולי ואת הפתרון — סילוקם מגרמניה לארץ המובטחת, שם צפוי להם עתיד עגום . הרעיון מובע תוך תיאור היהודים כגזע איום בעל מראה סטראוטיפי מעוות, השונה מן הגזע הארי בשפתו, נטיותיו, התנהגותו ותכונותיו ואשר משמר מסורת ותרבות שליליות
|
|