|
|
עמוד:8
דפים 8 | 82 פוליטי וכאלה שבולמים אותו הן בקרב מורים הן בקרב תלמידים, וקורא לפתח תוכניות למידה שיסייעו למורים לנווט בעולם הרגשי הסוער שהוא חלק בלתי נפרד מחינוך פוליטי רלוונטי . את המאמר הרביעי, "עברית, ערבית ושפת האומנות : הוראה משותפת דו - לשונית במוזיאונים כגשר למודעות רב - לשונית ורב - תרבותית בקרב סטודנטים להוראה״ , כתבו ד״ר את׳אר חאג׳ יחיא וד״ר ורד חרותי . המאמר מחפש דרכים חינוכיות בלתי פורמליות לגשר על המציאות הקונפליקטואלית ועל ההפרדה החינוכית והחברתית בין יהודים לערבים שמתקיימת גם בימים כתיקונם . אחת הדרכים היא עידוד הידברות שוויונית וטיפוח של רגישות בין - תרבותית בעת פעילות חינוכית בלתי פורמלית – ביקור במוזיאון לאומנות . המחקר מתאר התנסות של סטודנטיות להוראה בהדרכה משותפת דו - לשונית של קבוצות תלמידים הטרוגניות ( יהודים וערבים ) בשני מרחבים מוזיאוניים – יהודי וערבי . ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל של ההנחיה המשותפת לשיפור ההיכרות בין הקבוצות, להפחתת דעות קדומות ולחיזוק המודעות הבין - תרבותית והרב - לשונית של המשתתפים בתוכנית, לצד האתגרים והמגבלות המקשים את השגת מטרותיה . המאמר החמישי, שחותם את החלק שדן בהיבטים חינוכיים וערכיים, עוסק בקשר שבין הורים למורים . אף על פי ששיתוף פעולה ותיאום בין הורים למחנכים הוא מצב רצוי, הוא קשה להשגה ( 2019 , . Stroetinga et al ) . המאמר "׳אספת הורים אצלי בסמרטפון׳ : רשת הווטסאפ כפלטפורמה לתקשורת דיגיטלית בין הורים למורים״, שכתבו שירה טרגר - סודרי, ד״ר חננאל רוזנברג, ד״ר חן סבג בן פורת וד״ר הילה לוינשטיין, בוחן את השימוש בווטסאפ כאמצעי שיש לו פוטנציאל להגביר את יעילות הקשר שבין הורים למורים, אך בה בעת לפגוע בסמכות המורים ובפרטיותם . בתחום זה נראה שהמציאות החלה לקבוע עובדות בשטח, ומערכת החינוך מתקשה לקבוע כללי שימוש שימצו את הפוטנציאל של הפלטפורמה ויצמצמו את נזקיה . המאמר מציע מספר כללים שעשויים לייעל את השימוש בפלטפורמה למטרות חינוכיות וחברתיות . חלקו השני של הגיליון עוסק בהוראה, בלמידה ובהכשרת מורים . המאמר השישי, הפותח את החלק הזה, הוא "תוכנית התערבות מבוססת וידאו לקידום מיומנויות למידה בהכוונה עצמית ( SRL ) במהלך משבר הקורונה" , שכתבו גיא כהן, אפראח עאסי, אורית עזרא, חגית גבאי, ליאור שריון, פרופ׳ ענת כהן וד"ר אלה ברונשטיין . בדומה למחקרים בחלק הראשון, גם המאמר הזה עוסק בהתמודדות עם משבר בדרכים שמפתחות חוסן וצמיחה, אך בהקשר לימודי – קידום של מיומנויות למידה בהכוונה עצמית של תלמידי תיכון, יהודים וערבים, באמצעות סרטונים . אף שהמחקר לא מצא השפעה של הסרטונים כשלעצמם, הוא מראה שלהיבטים הפדגוגיים - אוטונומיה, שיתופיות ומשוב - הייתה תרומה לשימוש במיומנויות הלמידה שנלמדו . המאמר השביעי, "מ'ריקוד טנגו' ועד 'חלום בלהות' : מטפורות של סטודנטיות להוראה ביחס ללמידת קורס סטטיסטיקה" , נכתב בידי ד"ר רינת חלאבי וד"ר פנינה שטיינברגר . החוקרות השתמשו בטכניקה של הפקת מטפורות על מנת לבחון את עמדותיהן של סטודנטיות להוראה בנוגע ללימודי סטטיסטיקה . הממצאים מראים שהעמדות של רוב הסטודנטיות הן שליליות :
|
|