אתגרים והזדמנויות בהטמעת חקר הפרקטיקה בהכשרת פרחי הוראה

עמוד:14

דפים 14 | 81 הברור מאליו, מאתגרות רעיונות ומוסכמות ובוחנות את האינטואיציות שלהן ביחס לתאוריה ( 1986 Shulman, ) . תהליך זה מאפשר לפתח את היכולת לזהות ולפרש מצבים מורכבים בהוראה ולהגיב להם, כלומר לפתח את ההשקפה המקצועית ( 2012 , . Sturmer et al ) . שיח מפורש על בעיות אינו איטואיטיבי . מחקרים מאפיינים שיח מורות ככזה שנוטה להתמקד בשבחים ובפרגון תוך הימנעות מחקר מפורש של בעיה ומהבעת ביקורת פומבית ( & Horn Little, 2010 ; Vedder - weiss et al . , 2018 ) . נטייתן הטבעית של מורות היא לשתף בסיפורי הצלחה ( 2019 Horn et al . , 2017 ; Segal, ) ועל ידי כך ללמוד משיטות הוראה שהוכחו כמיטביות . אולם תרגול והנחיה יכולים לסייע למורות לפתח שיח חקרני, למקד את תשומת הלב באירועים פדגוגיים שהן מתקשות לפתור ולאפשר להן לבחון ולחקור אותם באופן ביקורתי ( & Horn Garner, 2022 ; Tekkumru - Kisa & Stein, 2017 ; van - Es et al . , 2014 ) . לנוכח הקושי של מורות ותיקות לקיים שיח חקרני על בעיות בהוראה אפשר להניח שגם עבור פרחי הוראה שיח כזה יהיה מאתגר . ההנחה שלנו היא שהנחיה טובה, שתאפשר לפרחי הוראה "לפתוח את דלת הכיתה" ולחקור בעיות בסביבה בלתי מאיימת או שיפוטית, היא המפתח ליישום מיטבי של חקר הפרקטיקה . לפיכך הטמעה של גישת חקר הפרקטיקה בהכשרה מצריכה פיתוח מקצועי וליווי מותאם למנחות ולמנחים . לאור זאת, מחקר זה מבקש להתמקד בנקודת המבט של המנחה, מורה המורים, בנוגע לתהליך יישום חקר הפרקטיקה, ומתוך כך ללמוד על אפשרויות היישום של הגישה בהכשרה להוראה . פיתוח מקצועי ולמידה של מורי מורים המחקר על למידה ופיתוח מקצועי של מורי מורים אינו מפותח דיו, ודאי לא בהשוואה למחקר על למידה ופיתוח מקצועי של מורים בבית הספר ( ; 2003 Coharn - Smith, Williams & Ritter, 2010 ) . מעט המחקרים שעסקו בפיתוח מקצועי ולמידה של מורי מורים הצביעו על אוכלוסייה מגוונת שכוללת חוקרים, מדריכים, מפתחי תוכניות לימודים ומורים ותיקים ( 2009 , . Swennen et al ) . במקרים רבים מורי מורים היו או עודם מורים בבתי ספר ( 2007 Greensfeld & Elkad - Lehman, ) . מצד אחד, הניסיון בשדה יכול לתרום לעבודתם בהכשרה ( רן, 2018 ) ; מצד שני, המעברים בין התפקידים השונים ( מורים בבית הספר ומורי מורים בהכשרה ) מצריכים התאמות לאוכלוסיות השונות ( סטודנטים לעומת תלמידים ) ומייצרים מתחים, כגון בדידות מקצועית, בעיית זהות ושייכות, אי - ודאות לגבי מהות התפקיד ועוד ( 2009 , . Ritter, 2007 ; Swennen et al ) . הנחה בעייתית מאוד היא שלמורים ותיקים ומנוסים בבית הספר יש בסיס טוב ומספק כמכשירי מורים . זו גם אחת הסיבות לכך שהפיתוח המקצועי והמחקר בתחום זה אינם מפותחים דיים . מחקרים מצביעים על כך שגם מורים ותיקים ומנוסים חווים קושי במעבר מהוראה בבית הספר להוראה בהכשרה, וכן שהפיתוח המקצועי אינו מספק ( 2010 Ritter, 2007 ; Williams & Ritter, ) . במחקר שליווה מורים במעבר מהכיתה להכשרה מתוארים שני חקרי מקרה של אתנוגרפיה עצמית המצביעים על האתגרים והמתחים שחוו המורים בתחילת דרכם כמכשירי מורים . המורים

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר