אתגרים והזדמנויות בהטמעת חקר הפרקטיקה בהכשרת פרחי הוראה

עמוד:13

אתגרים והזדמנויות בהטמעת חקר הפרקטיקה בהכשרת פרחי הוראה | 13 מיוחדת, לגייס ידע תאורטי על מנת לנתח את הגורמים המעורבים ואת השלכותיהם, לבחון דרכי התמודדות שונות, לשקול את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן ולהפעיל שיקול דעת בבחירת החלופה הטובה ביותר מתוך הרפרטואר העומד לרשות המורה ( Horn & Garner, Lefstein & Snell, 2014 ; 2022 ) . מורות ותיקות ומנוסות מסוגלות לזהות אירועים משמעותיים בהוראה ולהתבסס על הידע שלהן כדי לנתח אותם . לעומת זאת, מורות בתחילת דרכן נוטות לתאר אירועי כיתה באופן מוגבל ומתקשות להשתמש בידע פדגוגי על מנת להגדיר בעיות ולהתמודד איתן ( & Ball Cohen, 1999 ) . למשל, למרות הלימוד התאורטי על תהליכי למידה ואתגריה, מורות בתחילת דרכן נוטות להתמקד בעיקר בהתנהגות התלמידים ובצייתנותם וממעטות להתייחס לתהליכי הלמידה שהתלמידים מפגינים ( 2015 , . Wolff et al ) . מחקרים הראו כי הדרכה ותרגול יכולים לפתח את ההשקפה המקצועית של מורות מתחילות ( Blomberg et al . , 2011 ; Seidel et al . , 2013 ) . פיתוח יסודות של השקפה מקצועית יאפשר למתכשרים להוראה להתמודד עם אתגרי ההוראה בתחילת דרכם ויהווה בסיס להמשך פיתוח השקפה מקצועית במהלך הקריירה ( 2012 , . Sturmer et al ) . חקר הפרקטיקה בהכשרת מורות ומורים על פי גישת חקר הפרקטיקה ( 2008 , . Ball & Cohen, 1999 ; Borko et al ) , ניתן לפתח השקפה מקצועית בהוראה באמצעות בחינה שיתופית, חקרנית וביקורתית ( Cochran - Smith & Lytle, 1999 ) של ייצוגי הוראה - למידה, תוך התמקדות ב"בעיות בהוראה" ( 2010 Horn & little, ) ועל בסיס פרקטיקות ליבה בהוראה ( 2013 , . Grossman, 2021 ; McDonald et al ) . בשונה מגישת "ההוראה המיטבית" ( best practice ) , שעל פיה ניתן לפתח ידע ומיומנויות הוראה באמצעות חשיפה והתנסות בשיטות הוראה מיטביות שיעילותן נבדקה בהקשרים אחרים, גישת חקר הפרקטיקה מביאה בחשבון את מורכבות מעשה ההוראה ואת ההקשר הספציפי . בהתאם לכך, בגישה זו התנסות בשיטות הוראה מיטביות צריכה להיות מלווה בבחינה ביקורתית של היישום של שיטות אלה, הבעיות שהן מעוררות בהקשרים ספציפיים, האתגרים והדילמות שמלווים אותן ( 2020 , . Horn & Garner, 2022 ; Lefstein & Snell, 2014 ; Lefstein et al ) . כמו כן, גישת חקר הפרקטיקה מעודדת התבוננות בייצוגים קונקרטיים של אירועים מתועדים מתוך הכיתה ( שיעור מצולם, עבודות תלמידים ) במקום דיון תאורטי במצבים היפותטיים כללים . ייצוגים הופכים את ההוראה לפומבית ומאפשרים התבוננות משותפת באירועי הוראה - למידה ( 2010 Zeichner, ) . הם מאפשרים לעצור את שטף האירועים בכיתה, להשתהות על רגעי מפתח ואינטראקציות מורכבות, לבחון אותם לעומק ומתוך פרספקטיבות שונות, להמשיג את המתרחש באמצעות מונחים תאורטיים מקצועיים, להציע פרשנויות ודרכי התמודדות שונות ולשקול את היתרונות ואת החסרונות שלהן ( 2001 Feiman - Nemser, ) . החקירה המשותפת מאפשרת למורות לחדד את הרגישות ולכוון את נקודת המבט שלהן לאירועים פדגוגיים בתוך השיעור ( 1983 Schon, ) . במהלך החקירה המורות הופכות אירועים פדגוגיים למפורשים, הן מערערות ומהרהרות על

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא