|
|
עמוד:12
דפים 12 | 81 להוראה . היא הציעה שבהכשרה הקלינית ישולבו רכיבים תאורטיים, דיסציפלינריים והתנסות מעשית, ותיכלל התבוננות רפלקטיבית בהוראה ובלמידה באמצעות חקר סוגיות פדגוגיות מתוך ההתנסות ( המועצה להשכלה גבוהה, 2020 ) . גישת חקר הפרקטיקה היא בעלת פוטנציאל לקדם מטרות אלו . הגישה כוללת בחינה שיתופית, חקרנית וביקורתית ( Cochran - Smith & Lytle, 1999 ) של ייצוגי הוראה - למידה תוך התמקדות ב"בעיות בהוראה" ( problems of practice ) Horn & little, 2010 ( ) ובאתגרים אותנטיים מתוך ההוראה ( - Horn & Garner, 2022 ; Wedder Weiss et al . , 2018 ) . לחקר הפרקטיקה פוטנציאל בקידום למידה של פרחי הוראה, מאחר שהוא מזמן דיון על ההיגיון שמאחורי פרקטיקות ודרכי הוראה ועל חיבור לידע תוכן ולתהליכים קוגניטיביים של התלמידים ( 1999 Ball & Cohen, ) . חקירה משותפת כזו מאפשרת לחשוף את מה שעבור המשתתפות סמוי מן העין, לכוון את המבט ולחדד את הרגישות, להרהר ולערער על אודות הברור מאליו ( 1983 Schon, ) , לאתגר רעיונות ומוסכמות, לבחון אינטואיציה אל מול תאוריה ברקע התרחשות אותנטית ( 1986 Shulman, ) . כך אפשר לפתח את היכולת לזהות מצבים מורכבים בהוראה, לפרשם ולהגיב עליהם, כלומר לפתח את ההשקפה המקצועית ( Strumer et al . , 2012 ) . חסר מחקר בנוגע לאופן שבו ניתן ליישם ולהטמיע את חקר הפרקטיקה בדרך מיטבית בהכשרה להוראה מתוך מודעות לאתגרי היישום הן עבור פרחי ההוראה הן עבור מנחי ההכשרה . רקע תאורטי מורכבות מעשה ההוראה ופיתוח השקפה מקצועית הוראה היא מקצוע מורכב . המורה צריכה לנהל אינטראקציות מרובות בכיתה ומחוצה לה, להתייחס למגוון מטרות ( לעיתים סותרות ) , להגיב לסיטואציות מורכבות ולהתמודד עם בעיות ודילמות רבות במהלך שיעור ( 2014 Horn & Little, 2010 ; Lefstein & Snell, ) . שיעורים שאינם מתנהלים כמתוכנן הם עניין שגרתי : תלמידים שאינם מבצעים את מטלות השיעור מערערים על חשיבות הלמידה, מתקשים להבין את הנחיות המורה או את המשימה ועסוקים באינטראקציות חברתיות בזמן השיעור ( 2016 Kennedy, ) . לאבארי כתב שיותר משקשה להיות מורה, קשה להיות מורה מורים ( 2000 Labaree, ) , כיוון שהלה נדרש להכשיר ולאמן למקצוע כה מאתגר בזמן קצר כל כך . טענה בולטת במחקר היא שהתמודדות עם מורכבות ההוראה מצריכה ממורים לפתח את ההשקפה המקצועית שלהם ( Goodwin, 1994 ( ) professional vision ) . להשקפה מקצועית בהוראה שני מרכיבים מרכזיים : הבחנה ( noticing ) והנמקה מבוססת ידע ( knowledge - based Sturmer et al . , 2012 ; van Es & Sherin, 2021 ( ) reasoning ) . הבחנה היא הפעלת תשומת לב סלקטיבית לזיהוי אירועים שתומכים בלמידה או מגבילים אותה . בהנמקה מבוססת ידע המורה מגייסת ידע מקצועי ( תאורטי ומעשי ) על מנת לפרש את האירועים ולבחון חלופות לפעולה ומתרגמת ידע על עקרונות ומושגים פדגוגיים לאירועי הוראה - למידה בתוך הכיתה . השקפה מקצועית בהוראה כוללת, אם כך, את היכולת לזהות מצבים מורכבים שדורשים התייחסות
|
|