|
|
עמוד:14
דפים 14 | 80 החינוך הבלתי פורמלי בחברה החרדית החברה החרדית בישראל מונה כ - % 6 . 12 מכלל אזרחי ישראל ( כהנר ומלאך, 2021 ) . בראון ( 2017 ) הגדיר את העקרונות המַבנים של החברה החרדית : אמונת חכמים, קרי ציות לגדולי הדור ; ירידת הדורות – זו מתבטאת בירידה בחוכמה, ביראת שמיים ובמידות של כל דור בהשוואה לקודמו ; שמרנות הלכתית – זו מתבטאת בהתנגדות לרפורמה בהלכה ; שמרנות אמונית, כלומר התבססות על אמונה תמימה ; שלילת המודרנה, החילוּן והציונות ; סתגרנות, כלומר התבדלות מחברת הרוב ; התמקדות בחינוך ובשימור הישיבות מתוך תפיסה ש"אין שיור רק התורה הזאת" ; ומהותנות – זו מתבטאת בתפיסה טבעית כי קיימים פערים בין קבוצות ובנטייה להחמרה דתית ולהתמקדות בפיתוח יראָה . מערכת החינוך החרדית נפרדת ממערכת החינוך הרשמית של מדינת ישראל ומוגדרת כחינוך מוכָּר שאינו רשמי ( 2015 Perry - Hazan, ) . מתקיימת בה הפרדה מגדרית, והיא מתאפיינת בקיומם של מעמדות משפטיים שונים המאפשרים רמות שונות של אוטונומיה פדגוגית ותִקצוּב ממשלתי – ככל שרמת האוטונומיה עולה, רמת התִקצוּב הממשלתי יורדת ( בארט ואחרים, 2020 ) . מערכת החינוך החרדית מהווה מוקד חברתי חשוב ברמה האישית, שכן הלמידה במסגרת חינוכית מסוימת מעידה על השתייכות לקבוצת משנה בחברה החרדית, על מעמד חברתי ועל יכולות לימודיות . ברמה החברתית היא מאפשרת שימור ערכים וחִברות לעולם החרדי ( 2018 Goldfarb, ) , והעבודה בה נתפסת כמקובלת ורצויה בעיקר עבור נשים ( 2019 , . Freund et al ) . לחינוך הבלתי פורמלי בחברה החרדית הוקדשה תשומת לב אקדמית מועטה ( סער וחושן, 2018 ; 2018 , . Alkaher et al ) . אפשר ללמוד מכך כי מערכות החינוך החרדיות הפורמליות דומיננטיות בחיי הפרט והקהילה, שכן המטרה היא לבסס חינוך וחִבְרות ( סוציאליזציה ) לערכי הקהילה ( בארט ואחרים, 2020 ) . בקרב הבנים הלימוד התורני הוא העיקר, וכל פעילות אחרת נתפסת כשלילית ונחשבת לביטול תורה ( טיקוצ'ינסקי, 2007 ) ; לפיכך האפשרות ליישם תוכניות חינוך בלתי פורמליות בקרבם היא מוגבלת . לעומת זאת, בקרב הבנות ההתמקדות היא בהכְוונה לערכי הקהילה ולפרנסה ( 2018 Goldfarb, ) , אך יש גם חשיפה לתכנים ולפעילות פנאי ורכישת כישורים ומיומנויות ( ליוש, 2015 ) ; הדבר מאפשר לקיים פעילות חינוך בלתי פורמלית, גם אם באופן מוגבל . תחום תנועות הנוער, כפי שהוא מוגדר על ידי המדינה, אינו קיים כמעט בחברה החרדית בגיל הנעורים ( 2020 , . Goldman et al ) . חלק מהנערות החרדיות משתתפות בארגון הנוער בתיה אשר אינו עומד בקריטריונים של תנועת נוער, וזאת בשל התנהלותו במוסדות חינוך פורמליים ( בתי ספר של רשת החינוך החרדית בית יעקב ) . עבור נערים חרדים קיימים ארגוני נוער מעטים דוגמת ארגון הנוער של חסידות חב"ד או ארגון הנוער יחדיו הפועל בפריפריה ( שילה, 2022 ) . בחינת הנושא מעלה כי החברה החרדית מתקשה לקבל את המושג תנועת נוער : החינוך הבלתי פורמלי בכלל, ותנועות הנוער בפרט, מכוונים להדגשת הייחודי בתקופת הנעורים ולעצב זהות, עצמאות ואותנטיות בקרב בני הנוער . דומני, כי כבר מתוך דברים
|
|