|
|
עמוד:13
הכשרה לחינוך בלתי פורמלי במגזר החרדי בישראל | 13 השפעת החינוך הבלתי פורמלי ועוצמתה נגזרות ממִגוון גורמים . כך למשל תרבות יכולה להמריץ או לעכב הטמעה של חינוך בלתי פורמלי : בתרבות טוטליטרית השלטון קובע את תוכני החינוך הבלתי פורמלי ( 2017 Dascalu, ) , והדבר מעקר את היכולת של חינוך זה לפתח חופש, שוויון וחקרנות . בתרבויות קולקטיביסטיות, כמו למשל אלו שקיימות במדינות ערב, החינוך הבלתי פורמלי מתמקד בעיקר בלמידה בסיסית ; לעומת זאת בתרבויות אינדיבידואליסטיות, כמו למשל אלו שקיימות במדינות רבות באירופה, החינוך הבלתי פורמלי מתמקד בפנאי ובפיתוח כישורי עבודה ( 2014 Latchem, ) . בהתאם לכך נמצא כי תפיסות תרבותיות מסורתיות וקולקטיביסטיות הקיימות בחברה הערבית בישראל, מהוות חסם בפני הטמעת החינוך הבלתי פורמלי בחברה זו ( חדאד חאג' - יחיא ורודניצקי, 2018 ) . הכשרת עובדים בתחום החינוך הבלתי פורמלי למרות חשיבותו הרבה של תחום החינוך הבלתי פורמלי – ואולי דווקא בשל הגמישות הרבה שהוא מאפשר – ההכרה בתחום זה היא בעיה עולמית, ועקב כך גם ההכשרה המסודרת של עובדים בתחום מעטה . עם זאת, בשנים האחרונות יש יותר ויותר קורסי הכשרה בתחום זה בתוכניות הפיתוח המקצועי של מורים ושל עובדים קהילתיים . המשתתפים בתוכניות אלו סבורים כי הן רלוונטיות, משפרות את הידע ואת המיומנויות ומשפיעות חיובית על ניהול פרויקטים קהילתיים ( 2012 Kotzé, ) . מחקר שבדק את ההשפעה של תוכניות הכשרה בתחום החינוך הבלתי פורמלי על תפקודם האישי של העובדים בתחום זה, מצא כי ההכשרה מגבירה את ביטחונם העצמי של העובדים, מסייעת להם ליצור תוכניות עתידיות ומאפשרת להם ללמד בצורה טובה יותר בשל רכישת אסטרטגיות הוראה חדשות ועיצוב מחדש של יחסם לתלמידים ( 2011 Andersson & Svensson, ) . מנהלי תוכניות להכשרת מורים, כמו גם המורים עצמם, מעוניינים להרחיב את תוכניות ההכשרה הפורמליות ולשלב בהן תכנים בלתי פורמליים ושיטות הוראה בלתי פורמליות ( 2014 Melnic & Botez, ) . דומה כי בישראל אין תיעוד ברמה האקדמית של התפתחות תחום החינוך הבלתי פורמלי . מספר הפרסומים בנושא קטן, ורובם לא עברו שיפוט אקדמי ; אלה בעיקר דוחות ועבודות של סטודנטים לתואר שני או שלישי, ומרביתם מתמקדים בנושאים ארגוניים וטכניים גרידא . בעיה נוספת היא הנטייה להתמקד במחקרים יישומיים ובהכנת ניירות עמדה ; אלה מעקרים את הדיון המחקרי ה"טהור" ומכַוונים אך ורק להמלצות מעשיות ( מנדל - לוי וארצי, 2016 ) . בשנים האחרונות נפתחו מסלולי הכשרה לתואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי ב - 11 מתוך 21 המכללות לחינוך בישראל ( סמינר הקיבוצים, בית ברל, אורנים, דוד ילין, קיי, אורות ישראל, הרצוג, אפרתה, שאנן, גורדון ואלקאסמי ) . כמו כן באוניברסיטת בר - אילן מתקיימים לימודים לתארים מתקדמים בניהול ופיתוח מערכות חינוך בלתי פורמליות . לעומת זאת, במסגרות ההכשרה להוראה במגזר החרדי אין קורסים העוסקים בתחום החינוך הבלתי פורמלי, ורק בשנים האחרונות נפתחו מסלולים ייעודיים לחינוך בלתי פורמלי במגזר החרדי במכללת גורדון ( בשנת תש"פ ) ובמכללת שאנן ( בשנת תשפ"א, עבור מכללת בית רבקה השייכת לחסידות חב"ד ) .
|
|