|
|
עמוד:10
דפים 10 | 80 ביטוי ברמות המודל השונות : ברמת הפרט זוהה הערך של "דוגמה אישית" כערך השכיח ביותר והמשפיע ביותר על ההתנהגות האתית של אנשי החינוך ביחס לארגונם ; ברמת הסביבה הבין - אישית זוהה הערך "כבוד" כשכיח ביותר וכחלק בלתי נפרד מהזהות החינוכית של אנשי החינוך וההוראה ; ברמת הארגון היה הערך "ביטחון ובטיחות" השכיח ביותר, מתוך ההיבט האתי הקושר בין דאגה לרווחתם של תלמידים ומורים במסגרת בית הספר ; ברמת הקהילה היה הערך "שיתוף פעולה" השכיח ביותר ; ואילו ברמת המדיניות הציבורית הוביל הערך "מחויבות לחוקי המקצוע" . חשיבותו של המיפוי חורגת מעבר לזיהוי הערכים השכיחים ביותר ברמות המודל השונות אל המשמעות האתית של ערכים אלו, ולמעשה לאופן שבו הם משפיעים על האופי האתי של מוסדות החינוך ושל אנשי החינוך ועל תרומתם לחיזוק המטרות החינוכיות של למידה מיטבית ופיתוח אישי ומקצועי של אוכלוסיית בית הספר . את הגיליון סוגר מאמרו של ד"ר רועי וינטרוב , "מחשבות ביקורתיות על חשיבה ביקורתית בהוראת היסטוריה בחינוך הממלכתי" . המאמר מבקש לאתגר את הפרדיגמה השולטת בהוראת היסטוריה בחינוך הממלכתי בעשורים האחרונים – מגמת "החשיבה ההיסטורית", ולשאול שאלות נוקבות על תוצאותיה של פרדיגמה זו בעיקר במישור הערכי - חברתי . וינטרוב מתייחס למתח הקיים בהוראת ההיסטוריה בכל העולם המערבי בין הרצון לפתח חשיבה היסטורית - מחקרית, או בלשונו של וינטרוב : "הכנסת ההיסטוריון וההיסטוריונית לכיתות הלימוד", ובין ההשלכות של חולשת יישום הפרדיגמה במציאות החינוכית העכשווית על פיתוח עמדות ערכיות וחברתיות . הוא אינו מבקש לערער על חשיבות טיפוח החשיבה הביקורתית ( בין היתר באמצעות הוראת ההיסטוריה ) כחלק מרכזי מ"מיומנויות המאה ה - 12", אולם טוען כי המגבלות הקשורות ביישום מגמה זו והסכנות הכרוכות ביישום לא זהיר שלה עלולות להוביל לתוצאות חינוכיות בעייתיות : "התרחקות מעמדה ערכית ומנרטיב היסטורי ברור עלולה לדחוף חלקים גדולים מהדור הצעיר למצוא נרטיבים היסטוריים חלופיים, לרוב בעלי קסם רב אך עם הטיות ולעיתים עיוותים גדולים" . וינטרוב מציין כי חסר עדיין מחקר מעמיק היכול להעיד על ההשלכות של יישום אסטרטגיות הלמידה הביקורתיות . אולם מאחר שמדובר במגמה עולמית, ניתן להתייחס אליה גם במישור העולמי : התגובות לאירועים האחרונים, במיוחד בקרב הדור הצעיר בעולם החופשי, אכן מציבות בפנינו שאלות נוקבות על משמעותו של החינוך ההיסטורי ועל מטרותיו, על הקושי לפתח חשיבה ביקורתית - אבל גם מורכבת - בקרב צעירים וצעירות, ועל ההכרח להמשיך ולחפש את הדרך לעשות כך . העורכות
|
|