|
|
עמוד:9
דבר המערכת | 9 המחקר המשיך והצביע גם על הפער בין הממצאים שעלו מניתוח תשובות הסגל המנהלי ובין ההגדרה העצמית של המכללה, הרואה עצמה כמקדמת רב - תרבותיות במרחב הפדגוגי . הצגת תפיסות העובדים המנהליים לצד תפיסות קובעי המדיניות משקפת תמונה, שהחוקרות הגדירו כ"שלמה ומטרידה" . חשיבותו ותרומתו של מחקר זה רבה וכפולה – לעמוד על הפערים בין מדיניות מוצהרת ובין מדיניות בפועל ותוצאותיה ביחס לארגון עצמו וביחס למסרים הפדגוגיים המועברים לאוכלוסיית הסטודנטים והסטודנטיות במכללה . חשיפה של פערים אלו והבאתם למודעות קובעי המדיניות במכללות יכולות לתרום רבות לקידום השיח הרב - תרבותי במוסדות ההכשרה בפרט ובמערכת החינוך ככלל . את המאמר החמישי כתבו פרופ' אורית אבידב - אונגר, ד"ר יעל גרינשטיין, ד"ר עדית ליבנה, פרופ' חיים שקד וד"ר דניאל ניקריטין . המאמר "מבט השוואתי על דגמי שותפות אקדמיה - שדה המתקיימים במוסדות אקדמיים להכשרת מורים : תפיסות של בעלי תפקידים מהאקדמיה ומהשדה" מאפיין שלושה דגמי שותפות בין האקדמיה לשדה המתקיימים במוסדות שונים להכשרת מורים : המודל המסורתי, מודל אקדמיה - כיתה והמודל הקליני - ממוקד שדה . חשיבותו של המחקר במבט ההשוואתי הרחב שהוא מציע . המחקר כלל 45 ראיונות עם בעלי תפקידים שונים ( מנהלי תוכניות הכשרה, מדריכים פדגוגיים ומורים מאמנים ) ב - 15 מוסדות גבוהים להכשרת מורים, אוניברסיטאות ומכללות בישראל, ובבתי ספר קולטים . רוחב היריעה מאפשר תובנות רוחב מעמיקות לגבי שלושת הדגמים שנבחנו . החוקרים מצביעים על היתרונות ועל החסרונות בשלושת הדגמים ומחזקים את הבנת היתרונות הגלומים במודלים הפחות מסורתיים ובחיזוק השותפות בין האקדמיה לשדה . אחת האמירות המרכזיות העולות ממחקר זה מחדדת את הצורך להעמיד את בתי הספר והצרכים המקומיים שלהם כשותפים מלאים גם בתהליכי ההכשרה, ואת תרומת הקשר בין בעלי התפקידים השונים – באקדמיה ובשדה – להצלחת ההכשרה להוראה . מבחינה זו מחקר זה מצטרף לגוף גדל והולך של מחקרים המצביעים על הצורך בהגברת השיתופיות בין האקדמיה לשדה, אשר נמצא שלב נוסף ובעל ערך מעבר ליצירת הרצף בהכשרה . המאמר החמישי, שכתבו ד"ר שני רווה אמסלם ופרופ' אורלי שפירא - לשצ'ינסקי , "חקר התרבות האתית הבית - ספרית בהתבסס על המודל האקולוגי - חברתי : נקודת מבט בין - לאומית", עוסק בתרבות אתית בית - ספרית . המחקר משווה בין ערכים אשר עולים ממסמכים המגדירים קודים אתיים של בתי ספר, על פי המודל האקולוגי - חברתי המתחשב בהקשרים הסביבתיים של פעילות אנשי החינוך ובאינטראקציות ביניהם . הניתוח מתבסס על התאוריה האקולוגית של ברונפנברנר המאפשרת ראייה רחבה של הגורמים המשפיעים על ההתנהגות האתית, ובכך תורמת לפיתוח אסטרטגיות העוסקות בפיתוח קוד אתי ברמות שונות בבית הספר . את הקוד האתי החוקרות מגדירות כ"דבק ארגוני", שאינו רק מגדיר את אופיו של בית הספר אלא אף משפיע על יחסי הגומלין הבין - אישיים המתקיימים במוסד החינוכי עצמו ובסביבתם הקרובה של אנשי החינוך . הממצא המרכזי של מחקר זה מציב חמישה ערכים מרכזיים שהיה להם
|
|