|
|
עמוד:8
דפים 8 | 80 עצמן ובמידת הפוריות שלהן . "השיח הפדגוגי הפורה" שהמאמר מתמקד בו, עוסק בחקר בעיות ואתגרים העולים בכיתה, מתוך התמודדות עם המטרות והדרישות הסותרות המאפיינות את מקצוע ההוראה ואת השיח החינוכי . החוקרים מצביעים על הקושי של פרחי הוראה לפתח מיומנות התומכת בשיח פדגוגי פורה, ומבקשים לזהות, להגדיר ולאפיין פרקטיקות מוקדמות של פרחי הוראה שיהוו בסיס לפיתוח תאורטי עתידי של פרקטיקות הנחיה ייחודיות בהכשרה להוראה . תוצאות המחקר מצביעות על מקומן המרכזי של ההנחיה ושל הובלת השיח בפיתוח דיאלוג פורה המקדם למידה, ומשום כך על החשיבות בפיתוח כלים מתודולוגיים שיקדמו מיומנות זו בקרב אנשי ונשות חינוך . החוקרים קוראים למחקר המשך אשר יבחן את הקשר בין הנחיה התומכת בשיח פדגוגי לבין תוצאות למידה, ואולי נכון להוסיף גם מטרות של קידום שיח ויכולת דיאלוגית באשר היא, כבסיס לא רק ללמידה פורייה אלא גם לחברה פורייה ובת חיים . את המחקר השלישי, "דילמת הייצוגיות מול המומחיות : אתגר החיים המשותפים בקמפוס רב - תרבותי בראי הסגל המנהלי", כתבו ד"ר דניאלה שנקר וד"ר רמה מנור . גם מחקר זה עוסק בתחום רלוונטי מאין כמוהו בתקופה זו . המחקר מתמקד בנותני השירותים המנהליים במוסדות האקדמיים המנהלים קמפוסים רב - תרבותיים, כמי שנמצאים במגע תדיר ויום - יומי עם אוכלוסיית הקמפוס כולה . המחקר מרחיב את מעגל ההתבוננות שלנו שעוסק בדרך כלל בסטודנטים לתואר ראשון ופחות בסגלים מנהליים . ביסוד המחקר עומדת ההבנה כי חינוך, במקרה זה חינוך לרב - תרבותיות, אינו יכול להתקיים בריק אלא מתוך הקשר סביבתי, וכי לסביבה הקרובה והישירה ישנה חשיבות רבה במלאכת החינוך, לא פחות מאשר למה שנאמר בכיתות הלימוד, אם בשיעורים תאורטיים או מעשיים . החוקרות עומדות על ההבחנות בין הערך של רב - תרבותיות, שהוא קובץ פרקטיקות הכוללות חינוך לאזרחות משותפת ומאפשרות מרחב פעולה שווה במרחב הציבורי, ובין הערך של חיים משותפים, הבוחן מערכות יחסים ויחסי כוח המתקיימים במרחבים ציבוריים נתונים הלכה למעשה . למעשה, החוקרות מצביעות על הקשר בין שני מושגים אלו ועל ההשפעה ביניהם ומציבות בלב המאמר את השאלה אם פרקטיקות במרחב הציבורי, במקרה זה פרקטיקות הקשורות בעבודת הסגל המנהלי, מקדמות רב - תרבותיות ומכוונות לשוויון . ממצאי המחקר שהתמקד במרחב היהודי - ערבי באחת מהמכללות להכשרת מורים בישראל, הצביעו על פער בין השאיפה המוצהרת לרב - תרבותיות ובין מאפייני החיים המשותפים במכללה הנבדקת . החוקרות מצאו כי מערכות היחסים בין העובדים היהודים והערבים בקמפוס מצביעות על א - סימטריה מגזרית, חברתית ולשונית, וכי בקמפוס מתקיימים הלכה למעשה מרחבים פיזיים ולשוניים נפרדים . מהצד האחר ממצאי המחקר מלמדים על קיומם של קשרים לא פורמליים בין עובדים מקבוצות תרבותיות שונות ועל חשיבותם של קשרים אלו בקידום מערכות יחסים בין - אישיות . עוד עלה כי השפה, וליתר דיוק יחסי הכוחות החד - כיווניים של השימוש בשפה, מהווה חסם מרכזי בפני קידום חיים משותפים בקמפוס - בעוד % 100 מאוכלוסיית המחקר הערבית דיווחה על יכולת שימוש בשפה העברית, רק % 6 מבין העובדים היהודיים דיווחו על יכולת שימוש בשפה הערבית .
|
|