|
|
עמוד:10
דפים 10 | 79 הקורונה השתקף בממוצעי הציונים שניתנו לסטודנטים בהשוואה לממוצעי הציונים שקיבלו לפני פרוץ המגפה, ואם השתנה שיעור מסיימי הקורסים עם ציון בתקופות אלו . ידוע כי אחד הרעשים שעלול להשפיע על תהליכי למידה / הוראה, ומכאן גם על מתן ציון לסטודנטים, הוא משבר המערער את יציבותה של הקהילה החינוכית . בעת משבר הקורונה אומצו במכללות האקדמיות לחינוך דפוסים של הוראה ולמידה בשעת חירום שהייתה להם השפעה פוטנציאלית על הציונים שקיבלו הסטודנטים . המחקר התמקד בסטודנטים הלומדים בתוכנית להכשרת מורים להוראת החינוך הגופני, הכוללת קורסים מעשיים רבים ומגוונים שגם בהם אומצה הוראה מלאה מרחוק . ממצאי המחקר הראו כי ההשוואה בין הציונים טרום הקורונה לבין הציונים לאחר התפרצותה מצביעה על עלייה ניכרת בציוני הקורסים העיוניים ועל עלייה מזערית בציוני הקורסים המעשיים, אך לא נמצא שינוי בציוני ההתנסות בהוראה . עם זאת, באופן כללי נצפתה ירידה, אם כי לא דרמטית, באחוז הסטודנטים שסיימו את הקורסים עם ציון . חוקרי המחקר ממליצים על מחקר עתידי שיתמקד בדרכי ההוראה ובדרכי ההערכה וכן בקשרי הגומלין ביניהן בתקופות שגרה וחירום כאחד . המאמר השביעי הוא מאמרם של ד"ר יעל גרינשטיין, שימרית בן - זקן ונוי דהן , ""דלת נסגרת ודלת נפתחת" - עיצוב פעילותם של מרכזים חברתיים וקהילתיים בתקופת משבר הקורונה : שני חקרי מקרה בפריפריה הצפונית בישראל" . מחקר זה התמקד במערכת החינוך הבלתי פורמלית בתקופת הקורונה שנאלצה גם היא לשנות את פניה . מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסות המעורבים בניהול, בהפעלה ובשימוש של שני מרכזים בחינוך הבלתי פורמלי – מרכז חברתי ומרכז קהילתי – לגבי תפקוד המרכזים והאופן שבו נתנו מענה לקהילה ואף עיצבו אותה בתקופה זו . המחקר התבסס על 19 ראיונות עם בעלי עניין שונים כולל בעלי תפקידים מנהליים, עובדי מועצה והמרכז הקהילתי ותושבים, וממצאיו הצביעו על חשיבותם של המרכזים בתקופת המשבר ככאלה שחיזקו את משמעותה ואת כוחה של הקהילה והדגישו את הצורך בחיבור בין מערכות שונות בתוך יישובים . האופן שבו תרמו המרכזים למניעת התפרקות הקהילה התבטא בארבע תמות : חיבורים חדשים בין שחקנים קיימים, גמישות תפקידית, זיהוי צרכים חדשים ויוזמות מקומיות . כמו כן המרכזים הצליחו לחזק את תחושת המסוגלות והשייכות של התושבים באמצעות הדגשת ערכי נתינה והתנדבות והרחבת ההשתתפות של חברי הקהילה . המאמר שחותם את הגיליון ועוסק גם הוא בחינוך הבלתי פורמלי בתקופת הקורונה הוא מאמרן של ד"ר מירי גולדרט ועינב עמרם - אשרוב , "בין ציר השינוי לציר ההעצמה : מיזמי החינוך הבלתי פורמלי בעת מגפת הקורונה" . מחקר זה התמקד ב - 32 מיזמים אשר התמודדו על אות החינוך הבלתי פורמלי בעת משבר הקורונה . מטרתו של המחקר הייתה לברר את מאפייני המיזמים, להציע טיפולוגיה לחלוקתם ולבחון את מידת ההתערבות הקהילתית בהם על ציר השינוי ועל ציר ההעצמה . על בסיס הממצאים שנאספו באמצעות מגוון כלים, סיווגו החוקרות את המיזמים לארבעה סוגי התערבות : פיתוח קהילתי, תכנון חברתי, פעולה חברתית ורפורמה חברתית, תוך שהן מבחינות בין מיזמים הממוקדים בצרכים עכשוויים למיזמים מכווני עתיד .
|
|