|
|
עמוד:8
דפים 8 | 79 בכלל מקצועות הלימוד ; לבדוק את המשמעת הכיתתית, לעקוב אחר ההשתתפות בפעילויות וביצוע המטלות ; ולנקוט אסטרטגיות שונות להנעת התלמידים ללמידה . עוד נמצא במחקר כי היישומון ( אפליקציה ) אפשר למחנכי הכיתות לטפל בהיבטים החברתיים והרגשיים הנוגעים לחינוך הכיתה, ובהם שיפור המורל וגיבוש הכיתה חרף המרחק ; שמירה על הבטיחות ברשת והפחתת אלימות והדרה חברתית ; איתור תלמידים במצוקה ותמיכה בהם . המחנכים דאגו לשלום התלמידים והבינו שהחוסן שלהם משפיע על התמודדותם עם הלמידה מרחוק ועם מצבים שונים בסביבת הבית . זאת ועוד, השתתפותם של מחנכי הכיתות בקבוצות הווטסאפ אפשרה להם לעקוב אחר הלך הרוח של התלמידים והאינטגרציה הכיתתית, והיישומון שימש למתן טיפול שוטף שכלל תקשורת בין - אישית מקרבת עם התלמידים ושיחות עם גורמים נוספים . בה בעת נאלצו המחנכים להתמודד עם האתגרים של טשטוש גבולות הזמן, חשש לפגיעה בסמכות ותחושת בדידות שנבעה מהשימוש ביישומון הווטסאפ . מחקר זה יצר הזדמנות להתמקד בתפיסות המחנכים והמחנכות בכל הנוגע לתפקידם ולעשייתם החינוכית, אך בעיקר להרחיב את התובנות הנוגעות לתפקידו הייחודי ולחשיבותו של מחנך כיתה בישראל . את המאמר השלישי בגיליון זה, "עבודה של מורה היא % 100 קבלת החלטות" : קבלת החלטות של מורים על בסיס נתונים בהוראה בחירום", כתבו ד"ר מאיה בוטוין, ד"ר ארנון הרשקוביץ ופרופ׳ אלונה פורקוש ברוך . נקודת המוצא של המחקר הייתה כי קבלת החלטות מבוססות נתונים בקרב מורים עומדת בבסיס מקצוע ההוראה, ובמובנים רבים מהווה מאפיין מרכזי שלו . קבלת החלטות מבוססות נתונים מתייחסת לאופן שבו מורים אוספים ומנתחים נתונים אשר תומכים בקבלת החלטות חינוכיות מושכלות שעשויות לשפר את הישגי התלמידים . המחקר התמקד באופן שבו מורים בבית ספר יסודי ובתיכון קיבלו החלטות על בסיס נתונים בהוראה מרחוק בחירום בתקופת מגפת הקורונה, עת שבה לא היו זמינים למורים נתונים רבים בשל סגירת בתי הספר והמעבר להוראה מרחוק, תוך השוואה לימי שגרה . המחקר גם בחן את הנתונים שהמורים היו רוצים לקבל לצורך קבלת החלטות לשיפור ההוראה . ממצאי המחקר הראו כי קבלת ההחלטות של המורים בתקופת הקורונה נפגעה במידה רבה, ללא קשר לגיל או לניסיון ההוראה שלהם . המורים דיווחו על ירידה כללית בשימוש בנתונים במהלך ההוראה לצורך קבלת החלטות בתקופת החירום . ממצאי המחקר הראו כי מורים זקוקים, בשגרה אך בעיקר בחירום, לנתונים על אודות מצבם האקדמי, הרגשי - חברתי והמשפחתי של תלמידיהם כדי לסייע להם בלמידה, וכי חשוב שמנהלים וקובעי מדיניות יקצו משאבים כדי להבטיח שלמורים יהיו זמן, גישה לנתונים וכלים לשימוש בהם על מנת להבטיח תנאים הכרחיים ליצירת שפה משותפת והטמעת הפרקטיקה של קבלת החלטות על בסיס נתונים . המאמר הרביעי בגיליון הוא מאמרן של פרופ' נירית רייכל ופרופ' דורית אלט , "מוכנותם ותגובתם של מורות ומורים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים למשבר הקורונה : חסמים וגורמים שסייעו להתמודד עם המשבר" . מטרת המחקר הייתה לבדוק את מוכנותם של המורים למשבר הקורונה בזיקה לשני נושאים : ההכשרה הטכנו - פדגוגית של מורים והדינמיקות
|
|