|
|
עמוד:11
דבר המערכת | 11 המעודדת טיפוח התנהגות ערכית - כללית, שכן היא מייצרת שיתופי פעולה ושיח בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין המורים . הממצאים מעידים גם על הבדלים מובהקים הנובעים ממגדר התלמידים ומהערכתם העצמית כלומדים . החוקרות הופתעו לראות שבכל הקשור לקשרים בין מאפייני המורים לבין תפיסות ערכיות של תלמידים, המשתנה היחיד שלגביו נמצאה עוצמת קשר מובהקת היה ותק המורים . ממצא זה אינו עולה בקנה אחד עם ההצהרה שחינוך נועד להקנות ערכים ומחייב חשיבה מחודשת על מורכבותו של החינוך לערכים ועל סוכניו . ד"ר כרמית יוקל ופרופ' שלמה רומי כתבו על "תפיסת המארג הרגשי בבית הספר : השוואה בין תלמידים במצבי סיכון לתלמידים שאינם במצבי סיכון" . במאמר נדון המושג המארג הרגשי המעמיד במרכז את הצרכים ההתפתחותיים הרגשיים - חברתיים של התלמידים . במחקרם התמקדו החוקרים בתלמידים בסיכון הנמצאים בסכנת נשירה ממערכת החינוך . על פי הספרות, בני נוער אלו תופסים את בית הספר כעוגן וכמקור תמיכה חשוב . עמדה זו מתחדדת במיוחד בתקופות של מציאות כאוטית ולחוצה, כפי שהייתה המציאות הישראלית בתקופה האחרונה סביב משבר הקורונה ואירועי מבצע "שומר החומות", שטמנו בחובם מצוקה נפשית וטלטלות רגשיות . החוקרים השוו עמדות של תלמידים בשתי קבוצות : תלמידים במצבי סיכון הלומדים במסגרות מיוחדות בבתי ספר רגילים או במסגרות פנימייתיות ייחודיות, ותלמידים שאינם במצבי סיכון ולומדים במסגרות רגילות . המחקר ביקש לעמוד על ההבדלים בין שתי הקבוצות ביחס למארג הרגשי הרצוי ולמארג הרגשי המצוי במוסדות החינוך שלהם . ממצאי המחקר חיזקו את הידע המצטבר בדבר תפיסת מקומו של בית הספר בקרב נוער בסיכון . הממצאים הראו באופן מובהק הבדלים בין תלמידים במצבי סיכון לתלמידים שאינם במצבי סיכון בתפיסת המארג הרגשי המצוי והרצוי, דהיינו שתלמידים במצבי סיכון תופסים את איכות המארג הרגשי המצוי בבית הספר כגבוהה יותר בהשוואה לתלמידים שאינם במצבי סיכון . עוד עולה מהמחקר כי תפיסת המארג הרגשי המצוי והרצוי גבוהה יותר בקרב תלמידים במצבי סיכון הלומדים במסגרת רגילה בהשוואה לתלמידים במצבי סיכון הלומדים במסגרות ייעודיות . ממצא זה מחזק את העמדה התומכת במסגרות המשלבות תלמידים בסיכון בבתי ספר רגילים כמסגרות הנוטות להעלות את דימויו של המתבגר, לשפר את תחושתו העצמית, את תחושת המסוגלות שלו ואת רווחתו האישית . תוצאות המחקר מחזקות את תפיסת תפקידם של מורים ואנשי הצוותים החינוכיים בקידום רווחתם הרגשית של מתבגרים ומדגישות את החשיבות של פיתוח ראייה כוללנית של צורכי התלמידים בקרב עובדי הוראה . החוקרים מצביעים על צורך בפיתוח השתלמויות בית ספריות ואחרות בנושאים כוללניים, דוגמת מאפייני נוער בסיכון, שיח רגשי, יצירת שייכות, פיתוח מסוגלות, הכלה וגבולות, המחנך כדמות משמעותית והעצמה אישית . מסקנות המחקר מחזקות את חשיבות בית הספר במתן מענה לצרכים ההתפתחותיים של המתבגרים . מסקנה זו חשובה במיוחד על רקע התחזקות ההוראה מרחוק והתפתחות מסגרות חוץ - בית ספריות והצורך לבחון את מרחב ההשפעה הבית ספרי ואת התפקידים החוץ - קוריקולריים שלו . המאמר הסוגר את הגיליון הוא מאמרו של ד"ר שוע אנגלמן : "חרדיות ( רכה ) במבחן השילוב - היחס לשילוב ולהכלה בקרב מורים ליטאים ומורים ספרדים במערכת החינוך החרדית" .
|
|