|
|
עמוד:10
דפים 10 | 78 תחומית" . המאמר מציע התבוננות במודל הוראה רב - מרחבי ובשילוב של הוראה רב - תחומית בתחום ההומניסטיקה, נושא בעל חשיבות מרכזית על רקע רפורמת המח"ר שנכנסה לאחרונה לתוכנית הלימודים . דגם הסבב מציע לחלק את השיעור לשלושה מרחבים : אישי, קבוצתי ולמידה עם המורה, כאשר לפחות אחד ממרחבי הלמידה הללו מתוקשב . הדגם משלב מספר מיומנויות משמעותיות בהוראה עכשווית : דיפרנציאליות, למידה אקטיבית ואוטונומיה של תלמידים בכיתה, עם פיתוח מיומנויות דיגיטליות . בדרך כלל הוא מיושם במקצועות המדעיים או הטכנולוגיים ופחות במקצועות ההומניסטיים . החוקרות התמקדו בתפיסות של מתכשרים להוראה שהובילו הוראה משולבת בשלושה תחומי דעת : מקרא, ספרות ולשון עברית . המיקוד במתכשרות להוראה מאפשר להעריך את הקשיים שמציב המודל ביישומו ובהפעלתו . ממצאי המחקר מלמדים כי המתכשרות להוראה ראו את השילוב הבין - תחומי בחיוב כחדשני, רלוונטי ל״חיים האמיתיים" וכמפתח חשיבה מסדר גבוה . שילוב המקצועות עורר קשיים הן בקרב הלומדים הן בקרב המלמדים, אולם ממצאי המחקר מצביעים על כך שתהליך הכשרה ואימון אינטנסיבי של מתכשרים להוראה יוביל לצמצום הקשיים ולתכנון שיעורים מותאמים יותר . ממצא נוסף של המחקר מעיד על הצורך במרחבי זמן וחלל מותאמים ללמידה מסוג זה . חלוקה למרחבי למידה שונים וקרובים יחסית המתקיימים בחלל אחד יצרה קשיים הן למורות הן לחלק מהתלמידים . מסקנת החוקרות היא כי יש להטמיע את הגישה הבין - תחומית במערכת החינוך ובתנאי שתתקיים הכשרה ראויה לכך בקרב מתכשרים להוראה ומורים ותיקים . המאמר גם מלמד על הצורך בהתאמת סביבות הלמידה להוראה משתנה . ד"ר דפנה מלכה ופרופ' חנה שחר כתבו את המאמר השישי בגיליון : "קשרים בין מידת הקונסטרוקטיביזם בסביבות למידה לבין תפיסות ערכיות של תלמידים בבתי ספר על - יסודיים בישראל" . עיקרו של המאמר הוא בחקר מקומו של בית הספר בהתפתחות הערכית של התלמידים – בתוך מציאות שבה הידע והמידע נגישים לכל אדם ובכל מקום ולאור קצב ההשתנות המהיר של הסביבה . החוקרות התמקדו בסביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות המאפשרות אינטראקציות חברתיות - ערכיות בין מורים לתלמידים ובין תלמידים לבין עצמם, מתוך ההנחה הרואה במורים ( ובתפיסותיהם הערכיות ) חלק מרכזי בסביבת הלמידה הבית ספרית . במחקר נבדקו ערכים חברתיים של כבוד והגינות, אמינות, אכפתיות ואחריות, ולצידם תפיסות ערכיות יישומיות המתייחסות לתרומה לקהילה, להישגיות אישית ולמוטיבציה להתגייס לצבא ולמלא בו תפקיד משמעותי . החוקרות ביקשו לבדוק אם יתגלו הבדלים בין התפיסות הערכיות של תלמידים שלמדו שיעורים על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית לבין אלה שלמדו באופן מסורתי יותר . ממצאי המחקר מעידים כי תלמידים שלמדו בסביבות קונסטרוקטיביות ביטאו תפיסות ערכיות כלליות ברמה גבוהה יותר באופן מובהק בכל המדדים מתלמידים שלמדו בסביבות מסורתיות - פרונטליות . אשר לתפיסות ערכיות – יישומיות, לא נמצא קשר מובהק בין נתוני המורים ובינם לבין מידת הקונסטרוקטיביזם של השיעורים . המסקנה העולה מנתונים אלו, חרף ההבדלים ביניהם, תומכת בחיזוק סביבת הלמידה הקונסטרוקטיביסטית כסביבה
|
|