|
|
עמוד:9
דבר המערכת | 9 את מוכנותם להוראה, וכי אחוז גדול של מורים מתחילים מטילים ספק במידת מוכנותם לתפקד כמורים . החוקרות פירקו את רכיבי ההכשרה לשלושה רכיבים : העמקת ידע בתחום הדעת, הדרכה פדגוגית והתנסות מעשית קלינית, ומצאו מתאם גבוה בין תפיסת התרומה של רכיבי ההכשרה ובין תחושת המוכנות של המורים הצעירים, כאשר העמקת הידע בתחום הדעת נתפסה כבעלת התרומה הרבה ביותר . ראוי להתחשב בתוצאה זו בתכנון תהליכי ההכשרה הנוטים כיום לחיזוק המרכיבים הפדגוגיים והקליניים של ההכשרה . ממצאי המחקר ביחס למודלים של הכשרה מלמדים שמורים שלמדו במודל המסורתי הרגישו מוכנים יותר למקצוע לעומת מורים שהוכשרו במסגרת המודל החלופי . מסקנות אלו מצטרפות למסקנות דומות של מחקרים קודמים, והן בעלות חשיבות רבה ביותר בתכנון פרופסיונלי עתידי של מקצוע ההוראה . הן משמעותיות במיוחד למול שאלות העולות מן המתח שנוצר בין הצורך בהכשרה מהירה של מורים ובין הרצון להכשרה איכותית ורחבה, ויש להן השלכות גם בנוגע לבחירה בין המודלים ולהשפעתה על איכות המורים ועל מידת ההתקשרות שלהם למקצוע לאורך זמן . מאמרן של ד"ר אורית הוד - שמר וד"ר חנה צימרמן , "'לחפש דרך חדשה ולא לפעול על אוטומט' : תפיסת החשיבה היצירתית של סטודנטים להוראה לגיל הרך והשלכותיה בשדה החינוך", בוחן את תפיסותיהן של סטודנטיות להוראת הגיל הרך בנוגע לחשיבה היצירתית על מנת לנסות ולהגדיר למה הן זקוקות כדי לחשוב באופן יצירתי . החוקרות הניחו שתפיסות מוקדמות של סטודנטים בהכרח ישפיעו על עשייתם החינוכית . חשיבות פיתוח החשיבה היצירתית נובעת מכך שזו נחשבת לאחת המיומנויות החשובות בתקופתנו, שקצב השינויים בה מחייב גמישות מחשבתית, יכולת אלתור, יצירת קשרים חדשים במרחב ופיתוח רעיונות מקוריים . ההתייחסות לחינוך בגיל הרך, שטרם זכה בארץ למחקר מעמיק, רבת - ערך בשל החשיבות וההשפעה של גיל זה על המשך חייו של הילד . תוצאות מיפוי עמדות הסטודנטים העלו ארבע מגמות מרכזיות . המגמה האחת היא שהסטודנטים תופסים את עצמם כבעלי חשיבה יצירתית, אישית ומקצועית, ואת החשיבה היצירתית כיכולת שניתן ללמוד, ללמד ולקדם . המגמה השנייה מצביעה על כך שלסטודנטים יש ידע ראשוני בלבד לגבי מהותה של החשיבה היצירתית, מה שיוצר פער בין תפיסתם העצמית כבעלי חשיבה יצירתית לבין היכולת שלהם ליישם חשיבה זו בחיי הגן . המגמה השלישית מצביעה על פער בין התפיסה הרלוונטית של הסטודנטים את היצירתיות לבין הביטוי שלה בפועל ומחזקת את ההנחה כי חשיבה יצירתית מתבססת על ידע מקצועי ועל ניסיון ותרגול . המגמה הרביעית מצביעה על כך שלמרות ההנחה המרכזית כי ניתן לפתח חשיבה יצירתית בתהליך ההכשרה, בפועל לא הוכחה במחקר זה התפתחות בתפיסת היצירתיות של הסטודנטים לאורך שנות הכשרתם . פער זה מצביע על הצורך בשינוי ובשכלול תוכניות ההוראה בתחום זה . לאור כך החוקרות מציעות מודל לקידום חשיבה יצירתית בהכשרה להוראה בגיל הרך, המבוסס על שילוב של רכישת ידע תאורטי ויישומי עם נטרול תפיסות מוטעות לגבי יצירתיות . את המאמר החמישי בגיליון כתבו ד"ר גליה סמו, ד"ר דבורה הרפז וד"ר לימור ראובך : "'זה לא שיעור רגיל . יש כאן שיעור אחר' : יישום דגם הסבב בהוראת מקצועות הומניסטיים בגישה בין -
|
|