|
|
עמוד:8
דפים 8 | 78 המאמר השני שכתבו אילנית אברהם וד"ר חגית מישקין , "'באתי להוכיח את עצמי ולהראות שאני שווה' - תפיסת עובדות הוראה יוצאות אתיופיה בנוגע לתהליך הקליטה שלהן במערכת החינוך", לוקח אותנו מהמרחב הכללי למרחב התרבותי - עדתי ועוסק בתחום בעל חשיבות חברתית רבה שטרם נחקר דיו . המאמר בוחן תפיסות של בוגרות תואר ראשון ותעודת הוראה יוצאות אתיופיה בתהליך החיפוש אחר מקום עבודה ובתהליכי הכניסה להוראה . החוקרות נמנות עם צוות תוכנית תספה ( תקווה באמהרית ) , תוכנית הפועלת במכללות להכשרת מורים ומציעה לסטודנטים וסטודנטיות יוצאי אתיופיה מעטפת תמיכה במהלך הלימודים הכוללת סיוע אקדמי, חברתי, אישי וכלכלי . החוקרות ראיינו נשים שהשתתפו בתוכנית במהלך הכשרתן, ובחרו להתמקד בזווית הייחודית אשר בוחנת היבטים תעסוקתיים בהשתלבותם של מורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, המתאפיינת בתת ייצוג ובאי - קביעות . ממצאי המחקר מצביעים על גזענות גלויה וסמויה שבה נתקלו יוצאות אתיופיה ברמות שונות של מערכת החינוך, מצד מי שהופקדו על קליטתן במערכת וכן מצד הורי התלמידים . בהתאם, התמודדות עובדות ההוראה התאפיינה בגישה פעלנית ובהפגנת חוסן אישי בפני עמדות מפלות . החוקרות מצביעות על כך שדרך התמודדות זו המאפיינת את מי שנותרו במערכת, משמשת כגורם מעצים ובעל ערך בפיתוח כוחות פנימיים של מסוגלות והערכה עצמית . היכולת לפתח חוסן אישי קשורה במידת התמיכה שזכו לה מצד הנהלת המוסד החינוכי והצוות . למאמר חשיבות יישומית בקשר שהוא מציע בין היבטים ייחודיים של תהליכי ההכשרה להוראה ובין היבטים תעסוקתיים, ובהצעה המסכמת להביא בחשבון ייחודיות תרבותית בשלבי ההכשרה . נוסיף ונאמר כי ההצבעה על הצורך בבחינה מחודשת של תוכניות ההכשרה והכניסה להוראה והתאמתן לייחודיות תרבותית של קבוצות אוכלוסייה שונות ולצרכים ייחודיים העולים משונות זו, מעמידה בפנינו שאלה עקרונית החורגת משאלת השתלבותם של יוצאי אתיופיה בישראל וראויה לבחינה רחבה ומעמיקה . שני המאמרים הבאים בגיליון עוסקים בסטודנטים להוראה ובתפיסותיהם את תהליך ההכשרה . מאמרן של ד"ר רינת ארביב אלישיב וקטיה רוזנברג : "תהליך ההכשרה במבט לאחור : תפיסות מורים חדשים בנוגע למוכנותם להוראה", בודק את תהליך ההכשרה באופן כללי ואת תרומתו לתחושת המסוגלות והמוכנות של מורים צעירים . החוקרות בחנו את האופן שבו מורים מתחילים בשלב הסטאז' מעריכים את תהליך ההכשרה שעברו, מתוך הנחה שתחושת מוכנות טובה למקצוע משפיעה ישירות על תחושת המסוגלות של מורים צעירים ולכן על טיב ההוראה והמנהיגות החינוכית שלהם . המחקר עוסק בשתי סוגיות מרכזיות בתהליכי ההכשרה בישראל . הסוגיה האחת נדרשת לתוכן ההכשרה ולמתח שבין הכשרה דיסציפלינרית בתחום הדעת ובין הכשרה פרופסיונלית . הסוגיה הנוספת דנה במודלים השונים של מבנה ההכשרה ומבחינה בין שני המודלים המוכרים בישראל כיום : המודל המסורתי המתקיים במסגרת הלימודים לתואר ראשון, והמודל החלופי הכולל תוכניות הסבה להוראה לבעלי תואר אקדמי וניסיון תעסוקתי בתחום אחר . תוצאות המחקר מלמדות כי מורים מתחילים נוטים להעריך באופן בינוני בלבד
|
|