|
|
עמוד:12
דפים 12 | 77 המאה העשרים היה חלק ממפעל חינוכי רחב היקף שכוננה משפחת קצנלסון, והוא התייחד בחלוציות ספרותית בשלב של טרום קריאה . הגן פעל עד פרוץ מלחמת העולם השנייה . היא, כמו אחיה, המשורר והמחנך יצחק קצנלסון, נרצחה בשואה . מאמרה של ד"ר שרית טאובר, "קטה יעקב ועמיתותיה : חלוצות הוראת הריתמיקה בגן העברי בארץ ישראל", שופך אור על חלוצות הוראת הריתמיקה בגן העברי בתקופת היישוב העברי בפלשתינה - א"י, ששילבו בין ההשכלה הפורמלית שרכשו באירופה לבין התרבות העברית החדשה בגני הילדים אז . כמו כן, המאמר מלמד על התשתית שהניחו לחינוך מוזיקלי במוסדות לחינוך הגיל הרך . מאמרה של קרן קטקו איילי , "ניתוח של לימודי הקולנוע והתקשורת בישראל לפי הפדגוגיה האקטיביסטית : המשגה מחודשת למעשי החלוצות הלגה קלר ודורית באלין", מתמקד גם הוא בשדה האומנות . הכותבת עומדת על תרומתן של הלגה קלר ודורית באלין בתחום לימודי הקולנוע והמדיה בשנות התשעים של המאה העשרים, ומראה כי עיקר התמורה הוא הנחת תשתית ליישומה של פדגוגיה אקטיביסטית חדשנית, שעשויה להיות מנותבת לאזרחות פעילה המקדמת חינוך דמוקרטי ואקטיביסטי . במאמרם של פרופ' רוני לידור ופרופ' מיכאל בר - אלי , "'חלוצה מרכזית' : אמה גרון ותרומתה להתפתחות הפסיכולוגיה של הספורט והלמידה המוטורית בישראל", מציגים החוקרים את סיפורה של אמה גרון, מדענית יהודייה מבולגריה שהייתה לחלוצה חינוכית בתחום הכשרת מורים ומורות לחינוך גופני ומאמנים ומאמנות בספורט . הכותבים מראים כיצד סיפור פועלה החלוצי הוא בפועל פרשת התפתחותם של תחומי דעת אקדמיים בישראל : הפסיכולוגיה של הספורט והלמידה המוטורית . אלה היו במהלך השנים לחלק בלתי נפרד ממדעי הספורט והתנועה בתוכניות הכשרה להוראת החינוך הגופני, ובתוך כך מוארת תרומתה החלוצית לתחומים אלה . במאמר "'ילדי הארץ אינם יודעים דבר על תקופה איומה זאת' : שרה שנר - נשמית ותרומתה להוראת השואה בישראל" מגולל ד״ר נדב היידקר את מקומה החשוב של המחנכת שרה שנר - נשמית ( דושניצקי ) , פרטיזנית בתקופת השואה וממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות, בהוראת השואה במדינת ישראל . שנר עסקה בחינוך כל חייה, במשך שנים רבות במסגרת עבודתה ב"בית לוחמי הגטאות", מוזאון השואה הראשון בישראל ובעולם, ובפועלה הספרותי החלוצי בתחום ספרות השואה לילדים ולנוער, ובראשו ספרה הילדים מרחוב מאפו ( 1958 ) . במאמר דן היידקר בספר זה על רקע הביוגרפיה של שנר ובהיבטים היסטוריים ואידאולוגיים של נסיבות כתיבתו ופרסומו . יעל סקורקוביץ מציגה במאמרה "מנהיגות בעיני מי ? על נזילותו של המונח 'מנהיגות קהילתית' : חקר מקרה של קבוצת נשים שיישמה תוכנית לדיאלוג בין - תרבותי בפריפריה" את סיפורה של קבוצה זו, שחברותיה הפעילו תוכנית עירונית לדיאלוג בין - תרבותי בפריפריה בישראל . החוקרת דנה בשאלה באיזה אופן החלה הקבוצה לראות עצמה כסוכנת שינוי, ומבררת באיזו מידה הצליחו המשתתפות למצב עצמן כקבוצה של מנהיגות קהילתיות, תוך עמידה על מידת חוסנה של מנהיגות זו ועל התמודדותה עם חסמים .
|
|