|
|
עמוד:11
דבר המערכת | 11 פרופ' מרגלית שילה , "נשים חלוצות בוראות חינוך עברי חדש בארץ ישראל", המביא את פירותיה של המהפכה במעמדן של נשים יהודיות עת נפתחו בפניהן שערי ההשכלה, ואת ניתובן לעיסוק אינטנסיבי בחינוך . ראשיתו של המפעל הציוני בארץ ישראל היה כר לפעילות חלוצית כפשוטה, בכלל זה בניינה של מערכת חינוך עברי . במאמרה פורשת שילה את פעילותן של נשים חלוצות במרחבים שונים במערכת זו, ביניהם גני ילדים, מוסד חדשני שהיה בסיס להנחלת הלשון ולהטמעת תרבות עברית חדשה, בתי ספר לחינוך מיוחד ולמוזיקה וגם מגרשי משחקים . שילה מראה כיצד חוללו חלוצות אלו אז בארץ מהפכה בת שלושה היבטים – לאומית, נשית וחינוכית – שהזינו זה את זה . חלוצות שייסדו מערכת חינוכית יש מאין עומדות במרכז מאמרה של ד"ר תמי קמינסקי , "'דל היה הרכוש אשר בו ניגשנו לעבודתנו' : פועלן החלוצי של חברות עין חרוד בשדה החינוך, 1923 - 8491", שבו היא מתארת את פועלן של נשים שהיו חברות קיבוץ עין חרוד החל משנות העשרים של המאה העשרים ועד הקמת המדינה . קמינסקי מראה כיצד מילא פועלן זה תפקיד מרכזי בתנועה הקיבוצית בכלל ובמיוחד בתנועת הקיבוץ המאוחד, וכן שתרומתן לעיצוב דפוסים בחינוך הקיבוצי הייתה רבה מכפי שהוערך עד כה . מאמריהן של ד"ר טליה דיסקין ושל ד"ר נעמה טייטלבאום - קריא מתחקים אחרי פועלן של שתי נשים חלוצות בחינוך שגם כיהנו כחברות כנסת . במאמרה "'חוכמת נשים על פי שושנה פרסיץ : אשת חינוך בעלת חזון ומחוקקת פורצת דרך" משרטטת דיסקין קווים לדמותה של כלת פרס ישראל בתחום החינוך ( 1968 ) , בדגש על פועלה ברשת החינוך "תרבות", כמו"לית ספרי ילדים ובפעילותה כנבחרת ציבור - במישור המקומי כחברת מועצת העיר תל - אביב, ובמישור הארצי כחברת כנסת מטעם הציונים הכלליים . במאמר "'חד נס' בחינוך : שותפותה של ח"כ אסתר רזיאל - נאור במאבק לביטול 'שיטת הזרמים'" דנה טייטלבאום - קריא בפעילותה הפרלמנטרית של האישה היחידה שכיהנה כח"כ בסיעת "חרות" בימי ראשית המדינה, תוך התמקדות בהנהגתה את הסיעה במאבק לביטול הזרמים כביטוי לחזונו של זאב ז'בוטינסקי . טייטלבאום - קריא מראה כיצד רזיאל - נאור יצקה לערך ה״חד - נס" הז'בוטינסקאי תוכן חינוכי . במאמר "חלוצה נשכחת : דימויה הציבורי של חוקרת החינוך פרופ' דינה פייטלסון, כלת פרס ישראל הראשונה" מביאה ד"ר שרון גבע את סיפור פועלה של האישה הראשונה שזכתה בפרס ישראל לחקר החינוך, בשנה הראשונה שבה הוענק הפרס ( 1953 ) . עניינו של המאמר הוא מעקב אחר דימויה הציבורי מאז זכייתה, בדגש על העניין שעוררו מחקריה החלוציים מחד גיסא והטשטוש ואף המחיקה של הפרס המכובד שזכתה בו מאידך גיסא . ממצאים אלה מלמדים כי זכייתה בפרס ישראל הייתה אבן הנגף העיקרית שלה בדרכה כאישה חוקרת באקדמיה בישראל, ובתוך כך מסבירים את השכחתה . גיבורות שני המאמרים הבאים בגיליון הן חלוצות בחינוך הגיל הרך . במאמרה, "'זה היה חלקה בבניין הארץ' : שיינדל קצנלסון - פיינשטיין – הגננת העברייה הראשונה בעיר לודז'" מגוללת ד"ר נורית פיינשטיין את סיפור פועלה של שיינדל פיינשטיין - קצנלסון ( סבתא רבתא שלה ) , הגננת העברייה הראשונה בעיר לודז', פולין . גן הילדים העברי שהיא פתחה בראשית
|
|