|
|
עמוד:9
דבר המערכת | 9 המסורתי של ההוראה שבו המורה הוא בעל הידע והסמכות, להדגיש את מקומה וחשיבותה של למידת חקר בהוראה וכן את הצורך במתן אוטונומיה מקצועית רבה יותר למורות, שתאפשר להן להציב יעדי למידה בשיתוף התלמידים . במאמר מתואר מחקר שבחן תהליכים תפיסתיים שעברו 12 מורות המלמדות מתמטיקה בבית ספר יסודי, במהלך חקר שיתופי שביצעו עם תלמידיהן בנושא מתמטי שהמורות לא הכירו קודם . ממצאי המחקר העלו כי במהלך למידת החקר השיתופי השתנו יחסי הכוחות בכיתה . כוחן של המורות עומעם במקצת, מה שאִפשר להן לגלות עניין מחודש בחקר אותנטי של נושא מתמטי וגם להתפנות כדי לשמוע את קולם של התלמידים . בעקבות החקר השיתופי שינו המורות את תפיסותיהן כך שיוכלו להתאים את עצמן לתהליכי הלמידה והבניית הידע בכיתה . המאמר האחרון בחלק זה של הגיליון הוא מאמרו של פרופ' יאיר זלטנרייך , "מחלקת החינוך כבוררת : סכסוכים בבתי ספר בגליל בשנות העשרים של המאה ה - 02" . סכסוכים אלו שהתגלעו בקרב המורים בגליל היו על רקע מתחים חברתיים ותרבותיים, כגון מאבקי סמכויות ומתחים שבין חילוניות לדתיות . דווקא מהלכי הבוררות שנקטה מחלקת החינוך של ההנהלה הציונית הגבירו את המתחים במקום למתן אותם . במאמרו הכותב שופך אור על התנהלותם של גופי המנהל החינוכי העברי בראשית דרכם תוך כדי בחינת הנסיבות למחלוקות, הגורמים המעורבים, הדינמיקה שנקטה מחלקת החינוך בניהול הבוררות, האינטרסים שפעלו מאחורי הקלעים והמידה שבה להחלטות היה אכן תוקף ממשי . המאמר נסמך על שלושה סכסוכים שונים שהמשותף להם הוא העתקתו של מתח חברתי בתוככי החברה האיכרית למתח במישור האישי . דבר זה הוביל את מחלקת החינוך להיגרר לדון במערכות שגלשו מתחום החינוך לתחום האישי והרגשי, אך זו, לטענת הכותב, העדיפה גישה אינסטרומנטלית ומערכתית בעודה דוחקת את מצוקות הפרט ומתעלמת מעולמותיו הרגשיים . ארבעת המחקרים בחלקו השני של הגיליון בוחנים את מהלך הכניסה להוראה . תקופת הכניסה להוראה היא תקופה רגישה . בתחילת שנות האלפיים שיעור הנשירה של מורים בחמש השנים הראשונות לעבודתם היה גבוה מ - % 50 במדינות רבות ( 2014 Craig, ) . על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( 2019 ) , שיעור העזיבה של מורים בשלוש השנים הראשונות לעבודתם מתקרב ל - % 20 . הנזק הנגרם בשל תופעת הנשירה הוא רב, שכן היא תורמת למחסור במורים, מביאה לבזבוז של משאבים אישיים וציבוריים ומגבירה את החשיפה של תלמידים למורים חסרי ניסיון ( 2017 Newberry & Allsop, ) . מניעת הנשירה תלויה בגורמים רבים . המרכזיים שבהם הם התנסות מעשית אינטנסיבית ומונחית במהלך ההכשרה להוראה ( 2014 , . Ingersoll et al ) , תמיכה רגשית ומקצועית של מנהל בית הספר וצוות המורים ( 2019 , . Ingersoll & Strong, 2011 ; Thomas et al ) ומינוי של מורים חונכים ( 2017 Ingersoll & Strong, 2011 ; Spooner - Lane, ) . השנה הראשונה לעבודתם של מורים מתחילים בישראל מוגדרת כשנת התמחות . בשנה זו המתמחים נדרשים לעבוד בהיקף של שליש משרה לפחות, להשתתף בסדנת התמחות ולקבל
|
|