|
|
עמוד:8
דפים 8 | 76 יישומיים התואמים את מציאות השפה העכשווית ואת חיי היום - יום של המורה לעתיד בבית הספר . מעניין יהיה לבחון סוגיה זו גם בעתיד, נוכח המתווה החדש בהוראה שנכנס בימים אלו למערכת הכשרת המורים - מתווה ודמני - ענבר, 2020 . על פי המתווה החדש, קורסי הלשון אינם מוגדרים יותר כקורסי חובה . הצורך בצמצום שעות, כפי שדורש המתווה, עלול להיות בעוכרי קורסי הלשון והשפה . את המאמר השלישי בגיליון זה, "גורמים דמוגרפיים, רגשיים - חברתיים וחינוכיים : חוסן אישי בקרב מורים מתחילים ומתמחים בהוראה מהחברה הערבית בישראל", כתבו ד"ר איהאב זבידאת, ד"ר וליד דלאשה וד"ר עבד אלרחמן ח'ליל . חשיבותם של חוסן נפשי והיבטים רגשיים - חברתיים הודגשו בשנים האחרונות, וביתר שאת בתקופת הקורונה, על ידי גופים בין - לאומיים כדוגמת ה - OECD . מחקר זה שנערך בישראל בקרב מורים חדשים בחברה הערבית, תורם תרומה רבה לידע שנצבר בתחום זה של חוסן נפשי של מורים . המחקר בחן את הקשר בין חוסן לבין משתנים דמוגרפיים שונים וכן את הקשר בין חוסן לבין גורמים רגשיים - חברתיים וחינוכיים, כגון תחושת אושר, חרדה חברתית, הימנעות חברתית ומוטיבציה בהוראה . ממצאי המחקר הראו שרמת החוסן גבוהה יותר בקרב מורים מתחילים לעומת מתמחים בהוראה, וכן שקיים קשר בין ותק בהוראה לבין חוסן אישי . קשרים מובהקים, אם כי חלשים, נמצאו גם בין רמת החוסן לבין הגורמים הרגשיים - חברתיים . כך למשל ככל שרמת האושר הסובייקטיבי גבוהה יותר רמת החוסן האישי גבוהה אף היא . מנגד, ככל שרמת החרדה וההימנעות החברתית גבוהות יותר כך יורדת רמת החוסן . מאחר שידוע כי מורים בכלל, ובעיקר אלו שבתחילת דרכם, חשופים למצבי דחק גבוהים שעלולים להוביל אותם לנשירה ממערכת החינוך, יש לתת את הדעת לסוגיות אלו ולהמשיך לחקור אותן ביתר שאת . תקופת הקורונה חידדה עוד יותר את הצורך בכך . המאמר הרביעי בגיליון הוא מאמרה של ד"ר רותם טרכטנברג מסלטון , " 'בואי נסכים שלא להסכים' : מחלוקות פדגוגיות בין מורות בישראל - שכיחות, מאפיינים והשלכות" . במאמר זה הכותבת בוחנת את השיח הפדגוגי של מורות שנערך תוך כדי למידה שיתופית בחדרי המורות . במאמר נבחנת המידה שבה שיח זה הוא אכן שיח פדגוגי פורה, דהיינו כזה שמסייע בשינוי תפיסות ובערעור על דרכי פעולה, ונחוץ עד מאוד לשם התפתחותן הפרופסיונלית של המורות . באופן ספציפי המחקר בחן את השכיחות ואת המאפיינים של מחלוקות פדגוגיות שעלו בקרב מורות בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים בעת מפגשי קהילה לפיתוח מקצועי . בניגוד למחקרים קודמים, ממצאי המחקר הצביעו על שכיחות גבוהה של מחלוקות בשיח המורות ועל אופיין הפורה של מחלוקות אלו שבלטו בהתמקדות בפדגוגיה . ממצאים מעודדים אלו הובילו את כותבת המאמר להמליץ על שילובה של למידה מפורשת שכזו במסגרות להכשרה ופיתוח מקצועי של מורות . הכשרה זו צריכה לשלב בתוכה כלים לניהול שיח על מנת לתמוך בהתפתחות של מחלוקות פוריות . המאמר החמישי בגיליון הוא מאמרה של ד"ר ליאורה נוטוב , "אפיון תפיסות של מורים את יחסי הכוחות בכיתה במהלך חקר שיתופי של מורים ותלמידים" . מאמר זה בא לערער על המבנה
|
|