|
|
עמוד:14
דפים 14 | 75 יתרה מזאת, בדרך כלל מחקרים שעסקו ברכיבי תפיסת הייעוד של עובדי הוראה התמקדו ברכיב אחד בלבד של תפיסה זו : מכוונוּת לזולת . כך למשל האנסן ( 1995 Hansen, ) בחן במחקר אורך איכותני את חוויותיהם היום - יומיות של ארבעה מורים בבתי ספר על - יסודיים בארצות הברית שתפסו את עבודת ההוראה כייעוד . הוא מצא כי תפיסת הייעוד שלהם כללה בעיקר תחושת אקטיביות, מחויבות, אמונה שיש למורים מה לתרום ואמונה שעשייה חברתית היא תנאי להוצאתה של תחושת הייעוד מן הכוח אל הפועל . גם במחקרו של אופלטקה ( 2010 ) שבחן מורות מצליחות באמצע הקריירה, הודגש רכיב המכוונוּת לזולת בתפיסת הייעוד של המורות : "כאדם מאמין, החש כמי שנקרא לשליחותו למען האל, כך המורות חשות כמי שנקראו להצמיח, להציל, לחנך ולפתח את תלמידיהן" ( שם, עמ' 187 ) . מרבית המחקרים שעסקו בתפיסת הייעוד של עובדי הוראה הניחו כי תפיסת הייעוד ספציפית למקצוע ההוראה . כך למשל בולו והול - קניון ביקשו מסטודנטים להוראה וממורים בפועל לציין את מידת הסכמתם לשלושה היגדים העוסקים ספציפית בתפיסת ההוראה כייעוד : "אני יודע / ת שהוראה היא מה שאני אמור / ה לעשות בחיים" ; "נועדתי להיות מורה" ; "זה [ ההוראה ] נועד להיות" ( 131 . Bullough & Hall - Kenyon, 2011, p ) . בדומה לכך, בשאלון שהפיץ סרו בקרב סטודנטים להוראה, ההיגד היחיד אשר עסק ישירות בתפיסת ייעוד היה "אני מרגיש / ה שהוראה היא הייעוד שלי בחיים" ( 68 . Serow, 1994, p ) . המאמר הנוכחי מציג בחינה ישירה ומעמיקה של מאפייני תפיסת הייעוד של עובדי ההוראה . חשוב לציין כי תפיסת הייעוד עלתה באופן טבעי מסיפורי הקריירה של עובדי ההוראה, וזאת אף שהם לא נשאלו עליה בראיונות . בהתאם לכך עובדי ההוראה חשפו את תפיסת הייעוד שלהם באופן חופשי לחלוטין ובמנותק מהנחות יסוד מקובלות, כמו למשל ההנחה כי תפיסת הייעוד ספציפית למקצוע ההוראה . מתודולוגיה המשתתפים במחקר השתתפו 34 עובדי הוראה ( מורים וגננות בעבר ובהווה ) . כפי שמקובל במחקרים איכותניים, המשתתפים נבחרו באופן מכוּון ( 2002 Patton, ) . בשל התמקדות המחקר בהחלטות תעסוקתיות נבחרו המשתתפים בראש ובראשונה על סמך ההיסטוריה התעסוקתית שלהם . לפיכך נבחן הרצף התעסוקתי שלהם במשך עשר שנים ( מתשס"ג ואילך ) , לרבות תחלופה של מקומות עבודה . המדגם היה הטרוגני מבחינות רבות : מגדר ( 27 נשים ושבעה גברים ) , גיל ( ממוצע : 68 . ,34 טווח : 29 - 54 ) , דת ( 18 יהודים, שמונה מוסלמים, שבעה דרוזים ונוצרייה אחת ) , תחומי דעת ( 29 ) , שלבי חינוך ( כל השלבים, החל בגיל הרך וכלה בהוראת מבוגרים ) , מקום הכשרה ( 13 מכללות ) ומסלול הכשרה ( 30 הוכשרו בתוכניות רגילות, ארבעה בתוכניות להסבת אקדמאים להוראה ) .
|
|