|
|
עמוד:13
מאפייני תפיסת הייעוד של עובדי הוראה בישראל | 13 מיועד למלא מכוח כישרונותיו או מכוח הזדמנויות חיים אידיוסינקרטיות מסוימות" . חלק מהחוקרים אף מזהים את הייעוד עם מקצוע ספציפי . כך למשל ראטיקיינן ( Raatikainen, 1997 ) טוענת כי תפיסת הייעוד ייחודית למקצוע הסיעוד, והאנסן ( 1995 Hansen, ) מזהה את תפיסת הייעוד עם מקצוע ההוראה . למרות חילוקי הדעות דומה כי אין חולק על כך שתפיסת העבודה כייעוד מועילה הן לעובדים הן למקומות העבודה . אצל העובדים קיים קשר בין תפיסת העבודה כייעוד לבין שביעות רצון מהעבודה ( 2012 Duffy et al . , 2011 ; Harzer & Ruch, ) , מעורבות בעבודה ( Harzer & Ruch, Hirschi, 2012 ; 2012 ) ואף שביעות רצון מהחיים ( , . Duffy et al . , 2012 ; Wrzesniewski et al 1997 ) . אשר לתועלת למקומות העבודה, נמצא כי עובדים הרואים בעבודה ייעוד מגלים רמה גבוהה יותר של מחויבות ארגונית ( 2011 , . Duffy et al ) , נוטים פחות לעזוב את מקום העבודה ( 2011 , . Cardador et al ) ופחות להיעדר ממנו ( 1997 , . Wrzesniewski et al ) . נוסף על כך מרבית החוקרים מסכימים כי עובדים הרואים בעבודה ייעוד מייחסים לעבודתם תחושת ערך ומשמעות ( 2019 Dik & Shimizu, ) . כמו כן מרבית החוקרים מפרידים בין תחושת המשמעותיוּת לבין מכוונוּת לזולת, מאפיין שלעיתים קרובות מוצג כאחד מרכיביה של תפיסת הייעוד ( 1997 , . Elangovan et al . , 2010 ; Wrzesniewski et al ) . דיק ודאפי מגדירים ייעוד כ"זימון נשגב הנחווה כנובע מעֵבר ל'עצמי', לִפנות לתפקיד חיים מסוים באופן המכַוון לגילוי או להפקה של תחושת ערך ומשמעותיוּת, והמחזיק בערכים ובמטרות המכַוונים לאחרים כמקורות מוטיבציה עיקריים" ( 427 . Dik & Duffy, 2009, p ) ; השניים כוללים אפוא בהגדרת המושג "ייעוד" מְכוונוּת לזולת ותחושת משמעותיוּת, אך אינם מקשרים ביניהן . תפיסת העבודה כייעוד : המקרה של עובדי הוראה לעיתים קרובות מקשרים בין המושג ייעוד לבין מקצוע ההוראה . תפיסת ההוראה כייעוד מצוינת לעיתים תכופות כאחד המניעים לבחירה במקצוע זה ( קצין ושקדי, 2011 ; Brookhart Freeman, 1992 ; Moran et al . , 2001 & ) . יתרה מזאת, בכמה מחקרים שבחנו ישירות אם עובדי הוראה מחזיקים בתפיסת ייעוד, נמצאה דומיננטיות של תפיסה זו בקרב המשתתפים ( 1994 Bullough & Hall - Kenyon, 2011 ; Rijavec et al . , 2016 ; Serow, ) . חשוב לציין כי מרבית החוקרים שעסקו בתפיסת הייעוד של עובדי ההוראה לא העמידו במרכז מחקריהם את הנושא הזה והעמיקו פחות באפיון של רכיבי הייעוד . כך למשל קצין ושקדי ( 2011 ) בחנו את תפיסת הייעוד של עובדי ההוראה כחלק מבחינת הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתוכנית להכשרת מצטיינים להוראה . כיוון שנמצא כי תפיסת הייעוד היא רק אחד מבין כמה גורמים המשפיעים על ההצטרפות לתוכנית, הציגו החוקרים תפיסה זו בקצרה וללא אפיון מעמיק שלה . דוגמה לכך מספק התיאור הזה : "הסטודנטים, רובם ככולם, מדגישים אפוא כי ראוי לעסוק בהוראה, בהיותה מקצוע שצופן בחובו ייעוד ושליחות, והעוסקים בו נמצאים במוקד המאפשר לחולל שינויים ולהשפיע ברמות חברתיות שונות" ( שם, עמ' 68 ) .
|
|